סנהדרין עח: ת”ר המכה את חבירו ואמדוהו למיתה כו’ וחכמים אומרים אין אומד אחר אומד ופירש”י אין אומד אחר אומד – לחשב כיוצא מב”ד זכאי ולהפטר אם לאחר מכאן הכביד ומת “אלא בתר מעשה דהשתא אזלינן” דהואיל והכביד ומת חייב המכה מיתה לא הבנתי כוונת רש”י במש”כ דאזלינן בתר מעשה דהשתא. ולכאורה הול”ל אין אומד אחר אומד ואזלינן בתר אומד ראשון. ובאמת מצאתי ביד רמה שכ”כ וז”ל וחכ”א אין אומד אחר אומד כלומר אין אומד מוציא מיד אומד לחשבו כיוצא מבית דין זכאי אלא הרי הוא בחזקת אומד ראשון עד שיתרפא לגמרי אבל מת מתוך חליו חייב. וצ”ע בכוונת רש”י ז”ל.
סנהדרין עח: (אין אומד אחר אומד)
תגובות
הפשט בכונת רש””י הוא דאזלינן בתר מה שאירע בסוף שמת וזה ראיה שהיה מועד למות, ומ””מ רש””י סמך על מש””כ אין אומד אחר אומד ר””ל דרק מאחר שהיה אומד ראשון יש מה לילך אחריו, ובעצם בלא האומד הראשון והשני אין הנושא שייך לכאן, רק דרש””י קיצר ולא הזכיר מה שמפורש בגמ’, והיד רמה דרכו להאריך יותר מרש””י וגם להרחיב ולפרש היטב את דברי הגמ’ אבל רש””י לפעמים מקצר, וכמו כאן שסמך על מה שמפורש בגמ’ כן.
ייש”כ גדול חג שמח
כדי להגיב צריך להתחבר לחשבון. שאלה חדשה אפשר לשלוח גם בלי חשבון.