בגליון ‘שכיחא’ (מס’ 100 עמ’ 85) כתב כי מנהגים רבים להתפלל בארמית, הם משום שתפסו דהאיסור כאן לאו דוקא, אלא שיש כאן מצב של תפילה שאינה ראויה, וכשיש טעם למה להתפלל בלשון ארמי לכך לא חשו לזה. והזכיר מדברינו בס’ צלותא דשמואל שהבאנו עוד ישובים לזה וכו’. ע”ש. ובאמת שבעיקר ישבנו כדרכו גופא, והשאר נאמר לרווחא דמילתא, וא”כ שוים אנחנו.
הערה בענין אמירת בקשה בלשון ארמי
כדי להגיב צריך להתחבר לחשבון. שאלה חדשה אפשר לשלוח גם בלי חשבון.