איך מסלסלים פיאות

הנה בפשוטו הוא אסור משום איסור גודלת או פוקסת, מאחר שמייצר כאן מעשה אומנות של צורת שיער העומד בפני עצמו בדרך אומנות ונוי, וכן נראה שנקט התפא"י (שבת פ"י סקל"ה), וכן בפשוטו נקט במנח"י ח"א סי' פ וכ"כ בתשוה"נ ח"א סי' רכט [ע"ש שדן גם מצד סורק באצבעותיו וגם מצד סחיטה אם הם רטובים] וכן נטה לומר בקצה"ש דלקמן והובא בשש"כ דלקמן.

אבל מצד שני א"א לומר שכל טיפול וסידור שער מכאן לכאן או יישור שיער בצורתו הקיימת הוא בכלל איסור גודלת או פוקסת ואפי' סריקת השיער נזכרו אופנים בפוסקים שמותרים.

והנה באופן שמסלסל עם משחה או שמן המחזיק את השיער בזה אין צד להתיר כלל, כמו שיבואר לקמן.

אך בנידון של סלסול לחוד בשיער יבש, מחד גיסא מכיון שיש בסלסול אופן האסור היה מקום לאסור בכל מיני הסלסול, אך מאידך גיסא דבר הנעשה כל הזמן שבנ"א מיישרים השיער המסולסל אינו מסתבר שהוא אסור.

ולכן מצינו כמה סברות שנזכרו באחרונים, ונשתדל לסכמם אחת לאחת.

א) במנח"י ח"א סי' פ הציע אם נימא שדין זה הוא רק באשה שדרכה בכך כלשון חלק מהפוסקים, אבל דחה דבמקום שגם דרך אנשים בכך מאי שנא, ועוד דחה דאף שבפוסקים הזכירו בנשים מ"מ יש שלא הזכירו וממילא אין בזה חילוק כלל והפוסקים שהזכירו דברו בהוה.

ועוד נחית שם לבאר דהלשון שהובא בקצת פוסקים שהאיסור בבתולה בודאי שאין הכונה לזה בשאינה בתולה מותר עי"ש המו"מ בזה וכ"כ במנחת שבת על הקצשו"ע סי' פ' סעי' ל"א ובבאר משה ח"א דלקמן.

ב) במנח"י שם הציע עוד דשמא איסור זה אינו בכלל גודלת כיון דגודלת הוא מעשה קליעה ואינו בכלל פוקסת מכיון שפוקסת כתב המג"א ס"ס שג שהאיסור הוא רק בשמן טרוף במים וכו', (ועי"ש שדן בדעות הראשונים בגודלת ופוקסת), אבל כתב דבענייננו שמחזיק על ידי הקרסים אפשר שג"כ אסור ונשאר בצ"ע ומ"מ עיקר תשובתו שם נוטה לאסור [וקצ"ע שבסוף דבריו משמע שאוסר רק עם קרסים ומתחילת דבריו לא חילק בזה, ואולי באמת גם מתחילה היתה כוונתו רק למי שמדקדק בעשייתו כעין החוט שני להלן וזה מצוי שמחזיק בקרסים].

ובעיקר ההיתר יש לציין לדעת הרמ"א ס"ס שג דבאצבע בעלמא מתיר לחלק השיער אבל שם נקט המשנ"ב דהאיסור בכלי משום תלישה.

במהרש"ם בח"ח שנדפס מכת"י שנת תשמ"ח סי' נד כתב שאין לאסור אם אינו בקליעה.

כעי"ז כתב בשו"ת מנחת יחיאל ח"ב סי' פז סק"ד דכיון שאין כאן קליעה ואין כאן מים לא דמי לגודלת ושם נקט כן להלכה והביא דבריו בשו"ת באר משה ח"ה סי' עד ובא שם לחזק בזה מש"כ הוא בח"א סי' יט שאפשר לסלסל במברשת רך יבש בלא מים ובלא שמן וכן התיר שם באצבע אם השיער יבש.

אבל בתשוה"נ שם נקט שאין בזה היתר מכיון שכך הוא דרך סלסול פאות אלו ועוד טעמים שהזכיר שם, וכן ציינו לדברי התפא"י בשבת פ"י יכין סקל"ה שנקט שגם עשיית תלתלים הוא בכלל איסור הגודלת, אם כי לא נתבאר שם אם מיירי בשער יבש או רטוב ועם שמן או בלי ואם דרך אומנות או סלסול מעט.

ג) בקצות השלחן סי' קמו דן להתיר במי ששערותיהם קצת מסולסלות מבעוד יום מצד מוסיף על אהל עראי, ויתכן שלא אמר כן אלא ליישב המנהג שיש שנהגו לסלסל בשבת, אבל הסברא דחוקה מעט דלפ"ז גם פוקסת לפי' הראשונים דהיינו חולקת שערותיה אם היה מעט מפוקס מבעוד יום יהיה מותר לפקס פיקוס נאה בשבת וכמובן שהוא דחוק מאוד לטעון כן וגם דבהרבה מלאכות לא מצינו היתר דומיא מוסיף על אהל עראי ושמא מדמה לה לבונה משום מ"ד הכי בגמ' שאיסורו מדאורייתא מטעם זה שכ"ד הר"ח עי' בבה"ל ריש סי' שמ ומעין זה כדעת הרמב"ם שהביא המשנ"ב בסי' שג סקפ"ב דגם לדידן נאסר משום דדמי לבונה, אבל בתשוה"נ שם כתב דכל גודלת ופוקסת צורת האיסור הוא ארעי.

כעין דברי הקצה"ש כתב גם הגרשז"א במכתבו בסוה"ס מאור השבת ח"ב מכתב לב סק"ט.

בתשובת באר משה ח"ה סי' עד כתב דהקצה"ש כתב כדבריו להתיר סלסול בשבת וצע"ק דהרי לא בכל גווני מתיר ואדרבה עיקר דבריו לאיסור וכמו שהובא בשמו בשמירת שבת כהלכתה פי"ד סנ"ח שנקט הקצה"ש ורק ללמד זכות על המנהג הקיל ורק באופן הנ"ל שהוא כעין מוסיף על אוהל ארעי.

ד) בתשוה"נ שם כתב שאם רק מעמידם סמוך לאוזן מותר אבל למשמש בהם ולסובב פעם אחר פעם אסור עי"ש שהרחיב בזה ולא כתב בזה שיעור ברור מה בכלל ההיתר שלו, וצע"ק שאם בא לכלול סלסול פעם אחת א"כ לפי כל הסברות שכתב שם אח"כ מה טעם יש להתיר בזה, ואולי באמת מתיר רק להעמידם ולא לסלסלם כלל.

ובשם הגר"ש ואזנר הובא (קובץ מבית לוי ח"ז תשנה) שאין לסלסל פאות אבל מותר לסובב מעט ולסדרם.

ה) בחוט שני ח"ב פרק לו סוף סקט"ו נקט שסלסול חזק כדרך האומנים הוא גודלת ואסור (וכדברי התפא"י והתשוה"נ הנ"ל) אבל סלסול קל הוא בכלל הנידון ברמ"א על חולקת שערה דלהשו"ע נקט החוט שני שמותר ובדעת הרמ"א נקט שאסור משום תלישה, וצע"ק דבמשנ"ב מבואר שהאיסור בכלי, ואולי גם החוט שני מיירי בכלי ודוחק דהרי אם הוא במסרק בלאו הכי אסור, ואולי ס"ל שכיון שנתלשות שערות ביד במקרה זה ביד הו"ל כמו בכלי (ועי' בתשוה"נ הנ"ל מש"כ שכאן ביד הו"ל כמו במסרק) או מיירי שתופס השיער בכלי כעין דברי המנח"י לעיל.

ואסכם הדברים שאם מסדר קצת בידיים בלבד נזכר כמעט בכל האחרונים הנ"ל שהוא בכלל ההיתר רק שנזכרו כמה גדרים בזה מה נכלל בהיתר בדיוק ואם צריך שיהיה מוסיף על מה שהיה קודם לכן.

וע"ע משנ"ה ח"ו סי' סח, אז נדברו ח"ב סי' לד וסי' עח.