Yes.
Sources:
I was asked about this law that blesses a vegetable soup with vegetables from the fruit of the earth, is it a legal law of blessing on a mixture or is it a legal law mainly of healing.
And in the opinion of human life, in the mixture, if it is evident in itself, there is no blessing on the main thing, the other sex is exempt, as well as for the matter if each of them rises separately in a spoonful.
Here is my answer to that: הנה דין תערובת הוא ג"כ דין של עיקר וטפל כמבואר בריש סי' ריב שמה שמברך על העיקר שבתערובת הוא ג"כ מדין עיקר וטפל, שלולי דין עיקר וטפל גם בתערובת היה צריך לברך על כל מין בפני עצמו, ורק מחמת דין עיקר וטפל מברך על המין העיקרי בתערובת באופן שיש שם דבר עיקרי או על המין של הרוב באופן שאין שם דבר עיקרי ע"פ הדין.
Regarding the human life that worsened with the mixture of two species, each of which is evident on its own, as brought by the Bahl Rish C. Rib, here the HIA is mentioned in two places, and in his words, in general, S.T. Meiri mentions a mixture of a kind of grain, and in connection with this it was brought in the commentary There is a halakha, although the Hai'a in general, na sig, which was pointed out by the Bahl's Gach, there I also comment on a mixture of the fruits of the tree with the fruits of the earth.
לגבי הסברא של עולים לבד בכפית שהזכרתם בשאלה, אם נוגע במרק ירקות, עי' בביאורים ומוספים ריש סי' ריב שהביאו כמה מ"מ בזה מדברי האחרונים ופוסקי זמנינו לענין תערובת של עיקר וטפל, אולם למעשה גם דין תערובת וגם דין הפשוט של עיקר וטפל וגם כל הנידון של החי"א וגם הנידון על מה שעולים לבד בכפית, אינו שייך לנידון של מרק ירקות, דהנידון של מרק ירקות הוא מצד מי שלקות המבואר בברכות לט ע"א שעל מיא דשילקי מברך בורא פרי האדמה, ואין החיי אדם חולק על הגמ' והפוסקים שהביאוהו.
And Yaoi' in S. Ra Sab in Tor and B. and in the ways of Moshe and in the glosses of Rabbi Tzanzar and Mor and Katzia that brought the methods of the first Rashi and Rambam and Rash in the Rulings of the Rash and in the answers of Rash that there is disagreement and contradictions what is the point of distinguishing who are To bless them the Creator of the fruit of the earth, and in this there is actually an NPCAM in some matters and ways, and IAS in the 2012 SKI.
אבל הענין מוסכם שאינו מדין עיקר וטפל אלא הוא דין מיוחד במי שלקות, וממילא גם כשכל מין בתערובת המים והירקות ניכר בפני עצמו ואפילו עולה כל אחד בכפית נפרדת אין החיי אדם חולק בזה, ויש להוסיף עוד דדין זה שמברך על המרק בורא פרי האדמה הוא דין כששותה המים לבד, כמ"ש המשנ"ב סי' רה סק"ט.
And apparently the Katar's intention is to ask about the continuation of the words of the Mishnav where if one drinks the water together with the vegetables he blesses the main thing that they are the vegetables and dismisses the water, and the Katar's intention is whether it is also when each is evident on its own.
And the answer to that in vegetable soup is that there is no difference between the ways, since the whole discussion of a mixed fence mainly and deals with blessings is only when their blessings are not equal, but when their blessings are equal, and everything that is discussed about what to bless and what to exempt, in this Peshita blesses the more important.
וא"כ כוונת המשנ"ב היא כך, דלא מיבעיא אם הירק עם המים שבזה לדידן (כהכרעת הביאור הלכה דלא כהחיי"א שסובר הבה"ל שא"צ שלא יהיה ניכר לענין עיקר וטפל) למעשה מברך בפה"א על הירקות עם המים יחד (בין אם מברך על הירקות ופוטר את המים ובין אם מברך על שניהם יחד וזה לא עיקאר הנידון כאן), ובזה קאמר שלא הוצרך השו"ע להשמיע בזה דין מיא דשלקי, אלא בא לומר שהשו"ע מיירי באופן ששותה המים בלבד, ובזה הוצרך לומר שברכתן בורא פרי האדמה.
לתשובה זו פורסמו 2 תגובות. לצפיה בתגובות לחץ כאן.
מק"ט התשובה הוא: 5361 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/5361
אבל יש נפ"מ בשאלה כגון היכא שבשלם עם בשר דבכה"ג אין למים דין מי שלקות, א"נ כגון לביבות דלא ברירא למ"ב דיש בהם דין מיא דשלקי.
[עוד יש לציין לשיטת הריטב"א, דס"ל דעיקר דין מי שלקות נאמר לעניין שכשמברך על הירק פטר מימיו, אבל כשאוכל המים לחוד מברך עליהם שהכל, ובספר ילקוט יוסף חשש לדבריו משום סב"ל]
ומ"מ משמע במ"ב דבכה"ג פשיטא דהמים נפטרים אע"ג דניכרים לעצמם, אא"כ בישל קצת לביבות עם הרבה מים וניכר שעיקר כוונתו בשביל המים בזה אין המים טפלים ללביבות.
יש"כ על ההערה.
לגוף הדברים, אה"נ בכל מקרה שהנידון הוא מחמת מי שלקות אין כאן מקום לנידון אם צריך שהטפל לא יהיה ניכר, ובכל מקרה שהנידון הוא מחמת עיקר וטפל יצטרכו בזה לפי החיי"א שהטפל לא יהיה ניכר, ובמקרה שיש ספקות וצירופים מהי ההגדרה יצטרכו לדון בזה בכל מקרה לגופו.
ולגבי דברי הריטב"א שהבאתם לא ראיתי בפנים אבל גם הוא יתכן שמסכים שמי שלקות אינן ממש ההגדרה של עיקר וטפל בשאר דוכתי עכ"פ שלא יצטרכו שהטפל לא יהיה ניכר בפני עצמו לפי החי"א המצריך כן בעיקר וטפל רגיל, דא"כ לא הנחת מי שלקות שברכתן בפה"א אלא אם כן תאמר שהחי"א מסכים שדבריו אינם כהריטב"א וזה דוחק דא"כ מנ"ל ששא"ר אינם מסכימים עם הריטב"א בנקודה זו של הגדרת עיקר וטפל, ולבוא ולומר שמעצם מה שלא אמרו שהפטור כאן הוא מטעם עיקר וטפל ולכן סברו שהפטור גם כששותה המים לבד מוכיח שסברו שעיקר וטפל אינו מספיק בשביל לפטור באופן שאינו ניכר ולכן נקטו גדר אחר - זה כבר מחודש מידי לטעון כ"כ.