איך מרדכי קיבל את המן לעבד כשהיה מעבדי המלכות הרי דינא דמלכותא דינא

More related content:

1. האם מרדכי הטביל את המן כשקנהו לעבד הנה יש כמה שיטות ואופנים בגדר חיוב טבילת עבד שקנהו שלא על מנת להטבילו, עי' יבמות מח ע"ב, אולם בניד"ד לגבי קנין מרדכי המן יש קושי לומר שהטבילו, חדא שאין מקבלין גרים מעמלק, כדאמרי' במכילתא ס"פ בשלח, ומסתבר דה"ה עבדים, מאחר והענין הוא שחייבים מיתה ואין לישראל להחיותם אפי' כדי ליהנות מהם כמבואר במעשה דשאול […]...
2. האם בני המן היו ג"כ עבדי מרדכי הנה מקופיא היה נראה שלא, שהרי זה לא מצינו שמרדכי קנה גם את זרש אשתו של המן, וכ"ש לפי המדרשים שקנה את המן בשעת מלחמה א"כ מסתמא שזרש לא היתה שם כיון שאין דרכה של אשה לעשות מלחמה (קידושין ב ע"ב, ואמנם עי' בפרק חלק סנהדרין צה ע"ב לענין קרונות של זהב וכו' אבל יש […]...
3. איך מועיל פיגול להסוברים דסגי במחשבה הרי דברים שבלב אינם דברים כתב הבית יוסף אורח חיים סימן תלא וז"ל, ובפרק כל שעה (לא:) גבי חמץ שנפלה עליו מפולת אהא דאמר רב חסדא וצריך שיבטל בלבו כתב הר"ן (ט: ד"ה א"ר חסדא) איכא מאן דפירש דלבו לאו דוקא אלא לומר שאין צריך להשמיע לאזניו אבל צריך שיוציא בשפתיו דדברים שבלב אינם דברים (קידושין מט:) אבל רבינו כתב […]...
4. למה הזכיר בתרגום אסתר ששמו של הסוס שהרכיבו את מרדכי עליו היה שפרגז איתא בגמ' כעין זה שמו ושם עירו למה לי שלא תאמר משל היה. ובאופן אחר יתכן לומר דמאחר והיה ידוע אצלם שכך רגילין לקרות הסוס המיוחד למלך הלכך באו לאשמעי' שהרכיבו את מרדכי על הסוס המיוחד למלך ולא על סוס שרכב עליו המלך באקראי בעלמא....
5. על מי אומרים הרחמן הוא יברך את בעלת הבית הזה הרי מה שקנתה אשה קנתה בעלה הנה האשה יש לה חלק בבית בנכסי מלוג או נכסי צאן ברזל, רק דמבואר בפוסקים שעיקר ברכת האורח הוא על בעל הסעודה ובעל הסעודה הוא האיש, ומסתמא גם ברכה זו, ובאמת מנהג בני ספרד לומר את בעל הבית בלבד, ורק אם בעלת הבית היא אלמנה אומרים בעלת הבית בלבד, ויתכן שגם בני אשכנז היה עיקר […]...
6. בית מדרש שתלו מודעה שכל המוציא ספרים מבהמ"ד הרי הספרים אסורים עליו באיסור קונם, האם מותר להשתמש בספרים שבבהמ"ד, או שאסור משום שיש לחוש שיוציאם אי פעם ויעבור באיסור קונם למפרע הנה אם איסור הקונם יחול רק מכאן ולהבא פשיטא שכל עוד שלא הוציא הספר אין כאן איסור כלל על השימוש בספר, והנידון הוא לגבי אופן שהטילו את איסור הקונם למפרע אם מוציאים הספר אי פעם, אם יהיה אסור מעכשיו כבר השימוש בספר שמא יוציאם אי פעם, או לא, ולהלן יתבאר. ובאופן שהנדר הוא סתמא שנדרו […]...
7. How to learn and understand the Sha'ar al-Hasudad in the Book of Duties of the Hearts מכיוון שהתרגום המצוי הוא קשה להבנה, ומאידך על שער הייחוד אין הפירוש של לב טוב, לכן מומלץ לפחות בשער הייחוד להשתמש בתרגום מחדש לחובות הלבבות שתורגם בזמנינו, ואין מניעה שלא להשתמש בו גם בשאר שערי הספר חובות הלבבות מכיון והוא כתוב בשפה קלה יותר. אין כאן התייחסות לעצם הנידון אם ללמוד משער הייחוד או לא....
8. A pot is assigned the term that was forgotten on the cup of the Kiddush, how will he be able to take the cup out of there on Shabbat לדעת המשנ"ב ייקח כלי כמו סכין של אוכל ויסיט בכך את המוקצה, או שיסיט אותו בגופו, ואז יוכל ליטול את הדבר של היתר הנמצא מתחת, ולהחזו"א א"א לטלטל עם כלי ויוכל בגופו רק לשאוב ולגרור החוצה את הכוס של הקידוש בלי לטלטל ישירות את הסיר העליון. מקורות: משנ"ב שח ס"ק קטו ע"פ ש"ע סי' שיא […]...
9. A spoonful of boiling meat that is not a day old fell into a cold vessel that was full of water and in which there were milky spoons, and there are sixes in the water with the milky vessels together against the meaty spoon, but how come there are no sixes against the milky vessels, what is the judgment of these vessels Here is the rule that when everything is in the water there is a nullification in the six, therefore in our case the six against the spoon is enough, and the spoon did not prohibit the other vessels. However, the rule is that wherever a piece is invalid at sixty, the piece itself is forbidden, and therefore if the spoon was one day old, then it is liable to dishonor, but since it is not one day, it is not liable to dishonor, but […]...
10. How should one treat those who do not agree to hear Torah words outside the framework of study הנה היחס הנכון לדברי תורה הוא באהבתה תשגה תמיד כמ"ש בגמ' עירובין נג על ר"א בן פדת, וכן אמרו בכ"מ בגמ' וירושלמי על חכמים שהרהרו בשמועות ומחמת זה יצאו מחוץ לתחום, ואמנם יש מושג של טירדא לצורך פרנסה ואז אי' בגמ' לא תתחזו קמאי (עי' ברכות לה ע"ב), אבל זה מחמת ההכרח ורק לענין השהות […]...