A father who mined mohel in front of his son is it permissible to eat before the word and also on Hanukkah a woman or a man from Spain who does not light candles themselves are they allowed to eat

More related content:

1. Whoever took it upon himself to recite chapters of Psalms 13 days to win a certain guy who will find a decent marriage and in the meantime that guy has already married, what is the law that he took upon himself אם בשעה שקיבל על עצמו את הקבלה הבחור עדיין לא נושע בישועתו, המקבל את הקבלה צריך לקיים את קבלתו (ראה או"ח תקסט א ב), ולענין אם יכול להשלים את הימים כעת למרות שבינתיים התעכב, התשובה שכן שיכול להשלים הימים ביום שהוא נמצא כרגע, מאחר ולא הזכיר בשעת קבלתו באלו ימים יעשה כן, אלא אמר י"ג […]...
2. Are the words of the RMA that the father suing his son do not go after the defendant, is he only in the plaintiff in the same city or also in another city, and likewise do the words of those who disagree with the RMA and believe that the father suing his son GK go to the BID after the defendant, are they only in the same city the city or only in another city or in any way All that is decided is only if the father wants to discuss in his city and the son wants to discuss in his city, but if the son wants to discuss in the father's city another court does not belong to this court, and it is like a law where the plaintiff and the defendant live in the same city, and in this way if the father wants to discuss the court The permanent and accepted of the place in the way they used to litigate with them is his right, and if [...]...
3. A Sephardi who practices according to the author's opinion is it permissible for him to eat on Shabbat a dish that was heated by an Ashkenaz in a way that was only permissible according to the Rama התבשיל מותר גם לנוהג כדעת המחבר. מקורות: אמנם המחבר החמיר לכתחילה לחשוש למחמירים, ואמנם חימום הוא סיבה לאסור התבשיל [עי' רנז א וע"ע רנג א] אולם הכלל הוא שלענין מעשה שבת נוקטים להקל [עי' סי' שיח], ומכיון שיש כאן מחלוקת ראשונים המחבר מודה שלענין מעשה שבת מקילים, והרחבתי בזה עוד בעם סגולה חלק א' סי' […]...
4. A shop that cooks fish in an appliance with cheese. Is it allowed for a Spaniard who practices according to the opinion of the Shoah to eat there? יש חנות שעומדת תחת כשרות מהודרת שמכינים ללקוחות מאכל עם דגים וגבינה בו זמנית ובזה אחר זה, כך שנוצר מצב שהמכשיר מלא בשיירי גבינה שאסורה באכילה לדעת השו"ע הסובר שאסור לאכול דגים בגבינה משום סכנתא, ונשאלת השאלה על מה סמכו ההכשר לתת הכשר לזה לנוהגים עפ"ד השו"ע. והנה לגבי תערובת בעין של דגים בבשר לדידן […]...
5. Is it allowed to throw away packaging with the word Shabbat written on it? מותר....
6. A person who went to clear himself at the meal and came back to continue eating or bless the food, is he obligated to take his hands in the p, or is it enough for him to take one and it costs him to take the beit of the throne and to take the rest of the meal, as well as with one taking that will cost him to take the beit of the throne and the last water In the event that one takes hands again in the middle of the meal to continue the meal, the Mishnav can take once for both of them and the hazua apparently divides, and in the case that one takes at the end of the meal for the last water, there is a dispute over the last water and in fact it can be made easier, and he will take while standing and bless what he created and sit down and bless the food blessing. Sources: First of all, regarding taking it in the middle of a meal in order to continue the meal, the Mishnav does not charge […]...
7. Is a final blessing of fruits that are not of the seven species disposed of if he blessed the animal because he said to eat from a fruit יעוי' במשנ"ב  ריש סי' רז דבדיעבד אם בירך על העץ ועל פרי העץ על פירות אלו שאינם מז' המינים יצא, ומבואר יותר מזה בשו"ע רח יג דאפי' לכתחילה אם אכל ענבים ותפוחים מברך ברכה אחרונה על הענבים ופוטר בזה גם את התפוחים, אבל בברכת מעין ג' של יין אינו פוטר ברכה האחרונה שצריך לברך על […]...
8. מי שיש לו בעלי חיים בביתו ונתן להם דבר מאכל הראוי להם לאכול ואינם אוכלים האם מותר לבעליהם כבר לאכול לא מסתבר שמחוייב להמתין עד שיאכלו בפועל כל עוד שנתן להם כדי צרכם והם יכולים לאכול אם ירצו. מקורות: שכן נזכר בגמ' רק גביל לתורי וכו', ולא נזכר יותר מזה, וגם המקור לזה מהפסוק הוא מדכתיב ונתתי עשב וגו' ולא נזכר להאכילם וגם מהיכי תיתי שיהיה חיוב להאכילם דהרי לא מלכא אינהו ורק משום צער […]...
9. האם מותר לגלח בית השחי ובית הערו' ומה הדין בזמנינו לבני אשכנז ולבני ספרד המחבר ביו"ד סי' קפב ס"א הזכיר בית השחי ובית הערו' שאסור לגלח שם אפי' במספריים כעין תער, ולגבי שאר האיברים הזכיר שמותר במספרים, והיינו במספריים כעין תער אבל לא בתער (ש"ך שם סק"ג וכ"כ הט"ז סק"א וסק"ב בדעת המחבר). לגבי המקומות שנזכר בגמ' שהיה אסור לגלח משום לא ילבש והיום השתנה המנהג והוא מנהג אנשים, […]...
10. בליל יו"ט ראשון של סוכות שצריך לאכול כזית פת בסוכה (ויש אומרים לאכול יותר מכבצה שהוא שיעור שמחוייב בסוכה) האם מחוייב שלא לשוח עד שמסיים האכילה יעוי' בתשובתי על כזית של ליל הסדר שביארתי שם כמה עניינים השייכים לזה לענין שיחה באמצע כזית ראשונה של מצה בליל הסדר, ולפי מה שנתבאר שם הנה הטעם של דיבור בתוך כזית ראשון ששייך בכל סעודה שייך כאן אבל רק לשיטות שהאכילה בליל סוכות היא כזית, דלענין השיעור דיתר מכביצה [יעוי' בר"ן] בזה ודאי לא […]...