Shop

home/Shop
!trpsttrp-gettext data-trpgettextoriginal=9701!trpenAsked:!trpst/trp-gettext!trpen כ״ח בניסן תשפ״ד!trpsttrp-gettext data-trpgettextoriginal=9702!trpenIn:!trpst/trp-gettext!trpen

אם יש ששים בדג כנגד הבשר לרוב הפוסקים מותר (ויש מחמירים גם אם יש ששים כמו שהרחבתי בתשובה אחרת, אבל עיקר דעת האחרונים לדינא להקל כשיש ששים, ועי' בפירוט בתשובתי ד"ה האם צריך להדיח הפה בין אכילת דגים לאכילת בשר), ...!trpsttrp-gettext data-trpgettextoriginal=9739!trpenRead more!trpst/trp-gettext!trpen

אם יש ששים בדג כנגד הבשר לרוב הפוסקים מותר (ויש מחמירים גם אם יש ששים כמו שהרחבתי בתשובה אחרת, אבל עיקר דעת האחרונים לדינא להקל כשיש ששים, ועי' בפירוט בתשובתי ד"ה האם צריך להדיח הפה בין אכילת דגים לאכילת בשר), ובאופן שהיה נגיעה בעלמא של הרוטב בלחם ולא נכנס ממשות הרוטב בלחם הובא בכה"ח או"ח סי' קעג סק"ח בשם הפ"ת להקל אפילו במקרה חמור מזה, ויתכן שהוא גם לדעת שאר פוסקים שהחמירו בתערובת גמורה כיון שנגיעה בלא ממשות בטלה בששים בהרבה מקרים (עי' ב"י ושו"ע יו"ד ריש סי' צה), ובפרט כהיום שהוא יותר קל כמ"ש המשנ"ב סי' קעג בשם המג"א.

ואם הלחם טבול בבשר ואין ששים בדג כנגד הבשר אין להקל לאכול הלחם עם הדג (כדעת סוגיין דעלמא וכרמ"א וש"ך ורוב הפוסקים שאסרו דג בבשר גם בזמנינו ובכלל זה כל מה שנאסר בתערובת באופן האסור, אבל הנוהגים להתיר דג בבשר בזמנינו לגמרי כפ מה שסובר לעיקר המג"א, בלאו הכי יתירו לגמרי).

ויש לציין דמרק בשר אין דינו כנ"ט אלא כתבשיל של בשר כמתבאר מדברי הפוסקים (יעוי' בב"י יו"ד סי' פט), ותערובת ממשות בשר בלחם ג"כ אין דינו כנ"ט, ולכן בניד"ד אי אפשר להחשיבו כנ"ט בר נ"ט.

ועי' בתשובתי אחרת [ד"ה חנות שמבשלים דגים וכו'] ביתר הרחבה בנידון דומה.

!trpsttrp-gettext data-trpgettextoriginal=9740!trpenRead less!trpst/trp-gettext!trpen

Shop
!trpsttrp-gettext data-trpgettextoriginal=9701!trpenAsked:!trpst/trp-gettext!trpen G. Bader A. Tashfad!trpsttrp-gettext data-trpgettextoriginal=9702!trpenIn:!trpst/trp-gettext!trpen

יש חנות שעומדת תחת כשרות מהודרת שמכינים ללקוחות מאכל עם דגים וגבינה בו זמנית ובזה אחר זה, כך שנוצר מצב שהמכשיר מלא בשיירי גבינה שאסורה באכילה לדעת השו"ע הסובר שאסור לאכול דגים בגבינה משום סכנתא, ונשאלת השאלה על מה סמכו ...!trpsttrp-gettext data-trpgettextoriginal=9739!trpenRead more!trpst/trp-gettext!trpen

יש חנות שעומדת תחת כשרות מהודרת שמכינים ללקוחות מאכל עם דגים וגבינה בו זמנית ובזה אחר זה, כך שנוצר מצב שהמכשיר מלא בשיירי גבינה שאסורה באכילה לדעת השו"ע הסובר שאסור לאכול דגים בגבינה משום סכנתא, ונשאלת השאלה על מה סמכו ההכשר לתת הכשר לזה לנוהגים עפ"ד השו"ע.

והנה לגבי תערובת בעין של דגים בבשר לדידן בני אשכנז הסכמת רוב הפוסקים שהוא אסור עכ"פ כשאין ס', וגם כשיש ס' יש שהחמירו כמו שהרחבתי בתשובה אחרת, ומסתמא שכך הוא לדעת השו"ע בתערובת דגים בחלב, ונשאלת השאלה אם נניח שאין ממשות דג רק טעם דג האם אסור או לא.

והנה כשנשווה לדברי הגמ' בפסחים עו ע"ב על ביניתא דאיטווא בהדי בישרא שאסורה לאכלה, עי"ש דמשמע לענין טעם בשר בדגים שגם בדיעבד היה אסור בזמן הגמ', נמצא שגם טעם אסור, אבל באופן הנזכר בגמ' שם של ריחא הוא חומרא דגם לדידן אי' ברמ"א יו"ד סי' קטז ס"ב דבדיעבד אינו אסור ועי"ש בש"ך סק"א שאינו מוסכם אבל כן דעת הרבה אחרונים (ובביאור פסק זה עי' במטה יהונתן שהאריך בזה ואפשר דלעיקר הדין נקט הרמ"א דלדידן נשתנו הטבעים ואין סכנה ולכן לא החמיר אלא לכתחילה, עי' גם ברמ"א או"ח סי' קעג ויו"ד שם ס"ג, ובביאור הגר"א על הרמ"א שם ס"ב משמע שביאר דינו להתיר בדיעבד מדין שאר איסורין דאף שבגמ' איכא מאן דאסר לה היינו משום דסבר ריחא מילתא בכל איסורין אבל לדידן שאין איסור ריחא בשאר איסורין אין איסור ריחא גם בזה, כך יתכן לבאר כוונתו), אבל בניד"ד שהגבינה התבשלה ממש עם דג ונשאר ממשות מהגבינה שאינו רק ריחא ואף הוא חמור מנ"ט בר נ"ט עי' בריש סי' צה א"כ לכאורה הי' לאסור, ובאמת כן מבואר בש"ך על הרמ"א בסי' קטז שם דגם אם מכשירין דגים ובשר שנצלו זה אצל זה אבל אם נצלו נוגעין זה בזה אסורין, והביא כן בשם מהרש"ל באיסור והיתר שלו וביש"ש חולין פ"ז סי' לט וכן מדרכי משה בשם איסור והיתר הארוך כלל לט וכן מבואר שם בט"ז סק"א.

אולם יעוי' בט"ז סי' צה סק"ג מה שהוכיח מהגמ' ושו"ע שטעם בשר בדגים אינו אוסר את הדגים (ובט"ז גופא הובאו כמה צדדים אבל כך העתיק הבאר היטב מסקנת הט"ז), אולם שם לא מיירי לענין דגים ובשר שנתבשלו ממש אלא לענין דגים שנתבשלו בקדירה בן יומה של בשר, ועי' גם בחת"ס על הש"ך ריש סי' קטז מה שהביא מהארוך להקל בבן יומו, אבל כל הנידון שם בארוך ובט"ז ובמהרש"ל שהובא שם ובחת"ס הכל רק מצד פליטת כלים אבל איסור בעין ליכא למאן דמתיר.

ויעוי' בכה"ח או"ח סי' קעג סק"ח בשם הפ"ת לענין נגיעה שאם בשר בדגים אין חוששין שנדבק מן הבשר, אבל באופן שנשאר בעין מן האיסור, דהיינו מהחלב שנתבשל עם הדגים בזה לא מיירי הפ"ת, וכמבואר לענין בשר בחלב ביו"ד ריש סי' צה דבאופן שנשאר ממשות האיסור ואין ס' כנגדו לא אמרי' סברא זו.

ואולי באמת הטעם שלא חשו להחמיר בזה משום דמצרפינן כאן הספק שמא יש ס' במאכל החדש שבמכשיר כנגד הגבינה שנשארה ונדבקה במאכל הזה החדש, ובצירוף דעת הרמ"א ואחרונים להתיר דג בחלב וכן בצירוף דעת המג"א באו"ח סי' קעג (הובא גם במשנ"ב שם) שנוטה להתיר האידנא אפי' דג בבשר, ואולי מצרפים גם שיש אחרונים שנקטו שהוא ט"ס בב"י וממילא לא נקטו כהב"י בזה מטעם שגרסו אחרת בדבריו (עי' סי' פז ביו"ד בד"מ אות ד ט"ז סק"ג וש"ך סק"ה וחידושי הגהות שם בטור אות ד).

ואולי סוברים עוד דכיון דלהשו"ע ל"א חנ"נ בשאר איסורים וכ"ש בסכנתא שאינו מטעם איסור כלל, א"כ שמא נראה להם דמסתבר שטעם הדגים שנתבשלו בתחילה קודם לכן בטל בס' בטעם המאכל שבישל לאחר מכן, ולא אמרי' שהגבינה שנשארה במכשיר היא חנ"נ, אם כי סברא זו האחרונה אינה מוכרחת, דאם הסכנה היא עצם התערובת (דומיא דחנ"נ של בשר בחלב דכו"ע מודו בזה כיון שעצם התערובת היא האיסור), א"כ ודאי נימא על הגבינה חנ"נ, אבל בסכנתא יש לומר שהוא גדר אחר.

וכ"ז כתבתי רק כדי ללמד זכות על ההכשרים שלא עוררו על הענין, ויל"ע למעשה.

ואולי הדבר המועדף יותר הוא שרבני הקהילות הנוהגים כהשו"ע יגלו דעתם בפני ההשגחות הפועלות שיעמידו מכשיר נפרד להנוהגים כדעת השו"ע.

הערת הרב לנדי שליט"א: לכאורה עדיין אין הדברים פשוטים, כיון שדגים שנתבשלו עם בשר י"ל שהכלים עצמם נאסרים, ונתינת הטעם שלהם אוסרת אם היא בת יומא, ואם נשווה גם גבינה עם דגים לזה, א"כ כבר אין הנידון רק על מה שבעין וצריך ששים גם כנגד הבלוע וכנגד הכלי, ואף אם לא נאמר חנ"נ, ורק נחשוב ביחס של הגבינה שהיה עם הדגים, כגון אם הוא אחד מחמש שבזה נצטרך לחשוב כנגד חמישית הכלי עכ"ל הרב לנדי.

וכתבתי על דבריו דאם לא אמרי' חנ"נ כל שכן דלא אמרי' חנ"נ על הכלי אף אם לענין תערובת הדג והגבינה עצמה נימא חנ"נ אבל לענין הכלי לא נימא חנ"נ שהוא קל יותר בפוסקים, בפרט בכלי מתכות דמהניא הגעלה יעוי' ברמ"א בשם המרדכי וש"ך וט"ז וגם אולי יש לצרף מה שהביא הב"י בשם הראב"ד.

!trpsttrp-gettext data-trpgettextoriginal=9740!trpenRead less!trpst/trp-gettext!trpen

NoseMeat in milkShopdishescosherMoses
!trpsttrp-gettext data-trpgettextoriginal=9701!trpenAsked:!trpst/trp-gettext!trpen 18th in the tribe of Tashpad!trpsttrp-gettext data-trpgettextoriginal=9702!trpenIn:!trpst/trp-gettext!trpen

I entered a reputable store that, due to the savings in the cost of a kosher supervisor, they do not use a kosher supervisor and are content with the announcement that all the products are under the supervision of the Badz, and the dunam has a right, since the expenses of maintaining a store today are large, including the rent of the place and the advertisements and the expenses of raw materials and taxes and salaries, etc.,...!trpsttrp-gettext data-trpgettextoriginal=9739!trpenRead more!trpst/trp-gettext!trpen

I went into a respectable store that, due to the savings on the cost of a kosher supervisor, they do not use a kosher supervisor and are content with the announcement that all products are under the supervision of the Badatz, and the dunam has a right, since the expenses of maintaining a store today are large, including the rent of the place and the advertisements and the expenses of raw materials and taxes and salaries, etc., etc. It is possible for a dunam to have a right that according to what they say they do everything legally and do not need an overseer at all.

But still since it was recently published about serious obstacles that happened in places where there is no kosher supervisor, therefore it would be better if there was public awareness of how to treat a store where all products are under the supervision of the Kosher.

It should be noted that sometimes it is indeed impossible to point out a prohibition that is clear on the part of Gadri Halacha to buy there, if the seller observes the Torah and mitzvot (and the Shu'a and Rama'a find that the main point of the law is relaxed even in matters more than that, cf. C. Kitt SB and SG and 37, and EE in the words of the Shu'a and Rama concerning the law of food that is written kosher, as well as the law of letters in Hebrew where no Gentiles know how to write), but in reality there are many obstacles in such places, especially today that the food industry is industrial and includes the use of many workers and supplies .

And so as long as you don't know the seller personally, he is God-fearing and knows Halacha and knows what he is doing, what can certainly be said is that it is better to buy in a supervised place.

(And we noted in the Rama that things that were held to be problematic do not rely on the holdings, and also in the Rama in Baha 3:17 72, and Yaoi' of the Rabbi Yona regarding the matter of the slaughters and brought the 22).

Below I will mention some of the obstacles that can be found in such a place:
A.

The discharge falls into the pulp
When you prepare a pulp, you often oblige yourself to secrete challah without knowing it, and besides that, for example, sometimes you secrete challah from a pulp because of doubt, and after that another doubt is created, such as when you join a basket between two pulps from which each of them was secreted separately when it was in a doubtful proportion, and now there is a certain proportion between the two, And from the judgment one has to set aside challah again, and it is possible to fail in this due to lack of knowledge.

B.

Unrolling and immersing the dishes
There is no Bedaz inspection on the dishes, even in stores that write that all the products are under the inspection of the Bedz, and not on the way in which they are immersed and disgusted, and as I mentioned in one of the adjacent answers, there is a halachic problem buying from a seller who does not adhere to legal immersion and immersion (even if he is not his son).

And of course there are sometimes also dishes that are destroyed to such an extent that they prohibit cooking in them, and those who deal with the kitchen and cooking without knowing the Halacha may fail.

third.

There are products that do not require kosher
There are products that are practiced that do not require kosher, such as sugar and coffee, and it is possible that you at home are also careful about these products to buy only kosher, but it is possible that the seller is not careful about this, that is, it is not impossible that all the products are under the supervision of the Badz, this statement does not mean products that do not need kosher (in the opinion of the seller), as long as it is not stated otherwise (and maybe even if we ask the seller he will answer that "everyone does not follow this").

d.

Worm inspection
There are types of foods that claim to test for worms as explained in the Shoah in the Book of Worms, and even on behalf of kosher it says to test, and it is a problem to use products that have not been legally tested, even if the products are under the supervision of the Bedz.

God.

Fish inspection
On behalf of the BDS (up to the last time I was updated), fish sold with skin are required to be tested at home, to check that they have scales, so even if all the products are under the supervision of the BDS, it still does not mean that the seller has done the inspection legally.

Also, on behalf of the Bedz Rabbi Landa, the official instruction on the salmon fish is that the skin is problematic and requires care at home, so even if the seller bought all the products with good care, it is still impossible to know if he took care of the skin properly.

and.

Blood clotting in poultry
The problem of blood clotting in poultry is still not eliminated by kosher.

Although I don't know even when there is kosher on the restaurant if the supervisor oversees it.

And the same with regard to the condemnation of eggs that do not have kosher marks (kad and had) those who are careful about this at home and buy ready-made challah at the store, obviously the supervisor of the mafia is not careful about this, but in such a case where there are some doubts here it is easier (i.e. by way of answer) What brought in this, and there are also instructions from our time arbitrators in this).

G.

Akaum cooking
Even if all the products are under the supervision of the Badz, it still does not guarantee that there is no illegal cooking, and as we know, a person forgot that hot seed and Ishmael is cheaper, and in any case it is found in factories that use them as laborers, when significant manpower is needed, and of course in bakeries and restaurants they are observed working, and the big problem It's not the regular use of them, dela mashui inish nafshaya sharia, but the bigger problem is all kinds of voices that are not agreed that the seller can make it easier for himself (or make it easier for the attribution of the workers in the places that the arbitrators have taken that they don't have enough attribution) and when there is a kosher who oversees it, he is more responsible.

H.

Annihilated cooking
In this regard, not all of the koshers are careful not to let the mashomed cook, but in places where "all products are under the supervision of the Bedz" there is certainly no guarantee that they are careful about this.

ninth.

Meat in milk
Even in places that promise that "all products are under the supervision of the Bedz" which can legally oblige them if they are found to be liars, but they do not promise not to cook meat products with milk, or meat products in milk vessels and vice versa (and that there is no promise that they do not cook fish with meat or fish with milk for those who are strict about it).

Likewise, there are also laws which products are allowed to be placed next to other products, and there are laws of cancellation and there is no cancellation, and the taste is not void, and all these things are not sufficient for those who are not knowledgeable in Halacha.

And likewise, sometimes there is a meat/dairy din for the food, and the seller will not necessarily indicate this because in his opinion the food is not considered meat, or he does not see the need to indicate this, and when there is no supervision I went to the store it is impossible to know about all of this.

J.

A touch of wine
Even in places where all the products are under the supervision of the Bedz, there can be a person who does not observe Shabbat who touches the wine, and there are ways that the wine is prohibited even when it is mixed in a stew as explained in the Shoah, and in the case of the Shabbos if he touched the wine before entering the stew, and a Shabbat person who touches the wine is very problematic.

11

seventh
Even in a store where all the products are under the supervision of the Bedz, there is still no guarantee that they do not sell products that have the sanctity of the Sabbath, and that those who are strict about certain things such as foreign crops or northern and southern prairies or cultivated on the seventh (and harvested on the eighth) should not expect to have information about this, burden In most cases, in kosher, things are monitored and the necessary information is provided to the buyer of the product.

12.

negligence at work
Even if the seller's intention is pure that all the products will be under the supervision of the Bedz, if he brings in chefs (cooks) who are not irash and gives them the products to prepare ready-made dishes from it, if there is no supervision and supervision as usual, there is still no guarantee that they will not introduce other substances, and they touch the matter It turns out tastier so that they will continue to use their service, and even if according to Halacha it is sometimes allowed because he is a craftsman or because he is in the House of Israel, and there are many differences of opinion about this (Vai'oi' in S. Kich s. ), mm It is certainly better to buy from a place where there is supervision, since it is known that there are obstacles in this (as the aforementioned RMA said).

13.

Sending meat and the like without a seal
There are foods that must not be sent with goy or moshmood without a seal or two seals such as meat, eg in S. Kih, and there are ways that it is prohibited even in retrospect, and it is possible to fail in this even if all the principle products come from the supervision of the Bedz.

Hand.

Suspect to eat normal kosher
Even if the seller is obvious to the eye as a person who observes the Torah and mitzvot, mm if he also eats things that are rabbinically kosher known as regular kosher, or other koshers that according to Din AA can be trusted, and when he arrives at the place and is served dishes with these koshers, he eats them, And these koshers are held as kosher by him without fear, in any case his presumption of kosher must be discussed with the Didan, i.e. even if he says that all the products are under the supervision of the Badz, since in his opinion everything is considered kosher Galat, in any case it is not so simple that he has a presumption of kosher on it (I.C. Kih Sof Sach and I' further C. Kit Sach, and IA in the words of the Shu'a regarding the fact that there is no loyalty in the rapists about their wine since they themselves are not careful, and it should be discussed whether it is appropriate to learn from this), in particular if it is a restaurant that naturally It involves many challenges and requires all kinds of materials that can sometimes be easily obtained from all kinds of places, and there are many permit instructions that a person can order for himself when he knows that without this permit order he will not be able to bring food tomorrow to his regular and non-regular customers, and everything that is needed is not always readily available in good kosher.

Tu.

Relying on the loyalty of women and minors in Halacha
It is necessary to add a dish of problems in the trust of a woman and a minor in certain cases as explained in the Shoah and the Rama'a SS C. 133 SG and SD and it is necessary to note that all this is strictly adhered to.

By the way, I quoted the Rama's words, where it should be noted a model of loyalty of people who do not follow the grammar of the Halacha. As for the grammar of the Halacha, it is discussed on its own and Ish.

16

Unseasoned chicken or meat
Even if you buy poultry and meat under the supervision of the Badz, but if you buy them from the Badz when they have not yet been salted and roasted and the seller prepares them himself (which can be profitable for those who buy in quantities), there can be problems with salting that prohibit the meat even in retrospect, such as if stock drips on the meat in ways Some, either blood dripped from the outside during roasting, or it stayed for a few days without salting, and there are many legal details in this.

17.

Leaven on which Passover passed
It is possible that a product is perfectly kosher in the Badatz kosher, but after Pesach it will be forbidden in pleasure, if they did not sell chametz, and the seller did not commit except that the products are under the supervision of the Badatz, and if he is not a Yarash (and you do not know him) lest he think that A. to come at him with claims, also if you are careful not to trust all the sales that are practiced due to various concerns, and even if the seller is an expert, how can you trust him as long as you don't know that he is meticulous, (and this also does not state the law of oxygen of transgressors, etc., since this is a complete permit for him), although for this reason one can withdraw from the hodai, and if it is a dish that only provides a mixture of chametz, it must be sold to a Gentile, it is very easy, as there are three sides to this, to allow it, and there is only doubt as to whether it is chametz that is not sold at all (without additional sides of a mixture and of that sold to a gentile in a Didan sale) there is a side in the rulings that it is permissible, although it should be noted that there are also those who are careful in the case of a chametz mixture that is sold as above.

Summary of things
Some of the things from the legal point of view are not required to be worried about, but since in the reality of a store there is no supervisor there and you don't know the seller and the employees if they are God-fearing and punctual and knowledgeable in the Halacha, it is very possible that mistakes can be made, and therefore it is certainly possible to say that it is recommended in terms of kosher to buy at the more elegant place.

It should be noted that without a doubt there are restaurants of kosher and Jewish Jewish people who are more strict about lightening than other shops with kosher supervision, but I did not come here in this article but to offer a suggestion of things and concerns that may exist in some shops of this type.

All of the above does not exempt the person who prepares food alone at home from finding out all the laws concerning it, because just as in a restaurant one can fail in all these obstacles, so does the person who prepares food at home.

And we will end with the words of the Shoah (regarding Gentile artisan apothecaries' tools if there is a fear of them breaking the prohibition) and the soul will feel that these words lead to purity and cleanliness.

!trpsttrp-gettext data-trpgettextoriginal=9740!trpenRead less!trpst/trp-gettext!trpen

NoseownershipMeat in milkgentilebloodThe discharge appliesseedAppliesleavenShoppurityHanddishescosherproductsskinערבהSabbathrentAnswer
!trpsttrp-gettext data-trpgettextoriginal=9701!trpenAsked:!trpst/trp-gettext!trpen 14th in Kislu Tashfa'd!trpsttrp-gettext data-trpgettextoriginal=9702!trpenIn:!trpst/trp-gettext!trpen

קיימים בשוק בשירותי פרסום מודעות בכלים דיגיטלים, אשר דרך מודעות הללו מתוודעים לקוחות לשירותים מוצעים. ויש לדון האם מותר להשתמש בשירותי פרסום אלו בחול המועד, כאשר הכונה היא רק שלא להחמיץ לקוחות פוטנציאליים המתוודעים למוכר בחול המועד, אך בפועל לבצע את ...!trpsttrp-gettext data-trpgettextoriginal=9739!trpenRead more!trpst/trp-gettext!trpen

קיימים בשוק בשירותי פרסום מודעות בכלים דיגיטלים, אשר דרך מודעות הללו מתוודעים לקוחות לשירותים מוצעים.

ויש לדון האם מותר להשתמש בשירותי פרסום אלו בחול המועד, כאשר הכונה היא רק שלא להחמיץ לקוחות פוטנציאליים המתוודעים למוכר בחול המועד, אך בפועל לבצע את המכר רק לאחר המועד.

ובמודעות הללו אין כתיבה בחוה"מ ולא הדפסה, וכן אין צריך לעשות מעשה סחורה בחוה"מ עם הלקוחות, רק הסחורה של רכישת השירות מהחברה המספקת את המודעות, שיכולה להתבצע גם מראש קודם המועד, וכן עצם פסיקת הסחורה שיש מול הלקוחות.

ויש לדון כאן מכמה אנפי, ראשית כל כיצד להגדיר הפסד זה, האם להחשיבו כדבר האבד של מניעת רווח שבזה נכנס לנידון דהרמ"א בסי' תקלט ס"א, שנראה שעיקר דעת הרמ"א לדינא להקל בזה.

והנה מצד הסחורה שיש כלפי החברה שמספקת את השירות, לכאורה אין להחמיר, משום דהו"ל קניה ומכירה, דהרמ"א גופיה מקיל גם בזה, כמבואר במשנ"ב שם סק"ו.

אמנם ברמ"א שם הגביל היתר זה בג' תנאים, תנאי הא' שהוא מניעת רווח מרובה, (משום דבל"ז אין לסמוך על דעות המתירים בזה כיון דאפשר להחמיר), והתנאי הב' שיוציא ממעות הללו שמרוויח במועד, כדי שיהיה מה לצרף שיחשב לצורך המועד.

והתנאי הג' שיעשה בצינעא.

ולגבי התנאי הא' יש לומר דבאמת קיימינן באופן שיש מניעת רווח מרובה, דבלא זה לכאורה אין היתר בדבר, כיון שעכ"פ רוכש כאן שירות פרסום מהחברה המספקת את השירות, אבל עדיין יש לדון כשרכש את השירות לפני חוה"מ האם מותר להמשיך לקיים את השירות בחוה"מ.

כמו כן יש לדון מצד הצינעא שבזה, דהרי גם למה שמיקל הרמ"א יש לעשות בצינעא דוקא, וגדרי צינעא הזכירו הפוסקים בסימן הנ"ל, אבל יש לדון בגדרי צינעא לפי המציאויות המתחדשות, מה הדין במודעה מודפסת תלויה ברחוב, האם דינה כצינעא או כפרהסיא, ולכאורה דינה כצינעא, כיון דאפי' בחנות אם פותח אחת ונועל אחת לרה"ר שרי ואין דינה כפרהסיא, וא"כ למה שפרסום מודעה שאינה אלא מראה מקום יחשב חמור מדלת פתוחה לרה"ר, ואולי מ"מ התם גבי חנות שנועל אחת יש עכ"פ היכר שנועל אחת, משא"כ שבסתמא אין היכר.

ואולי גם בענייננו אם יכתוב השירות ינתן לאחר המועד או כה"ג באופן שיש היכר חשיב צינעא ג"כ.

ויש לדון עוד מצד הא דמציאה שיש אינה נחשבת דבר האבד ואסור למיטרח בה, אבל זה אינו, דדין מציאה שאסורה היא משום שאין חיי נפש תלויין בה, וכאן לענייננו שהנידון במי שמפרסם שירותיו וזוהי עבודתו ופרנסתו שרי, עי' במשנ"ב שם סקכ"ד.

והיה מקום לדון עוד מצד ההיתר דדבר האבד כאן דמניעת רווח, כיון שיכול לאחר המועד לפרסם שוב, א"כ אין כאן דבר האבד, אבל האמת דמצד זה אין כאן חסרון בדבר האבד, כיון דאחר המועד יהיו לו לקוחות אחרים, ואילו הלקוחות שיש במועד עכשיו הוא יכול להחמיץ ולהפסיד, וכמ"ש הרמ"א שם בס"ה בשם הכלבו, ותגר שקונה מזה ומוכר לזה וחוזר וקונה ומוכר, מותר, דהוי דבר האבד ע"כ, וכתב המשנ"ב, דאם ימכור היום יחזור ויקנה מחדש וימכור ביום השני ואם ימנע מלקנות ולמכור היום יפסיד בודאי הריוח ועיין במ"א שהעלה דאעפ"כ אינו מותר למכור רק בביתו ולא לישב בחנות בפרסום עכ"ל המשנ"ב.

אולם עדיין אינו ברור, דא"כ מ"ט לא התירו בשאר תגרים בכולהו סוגיין דמו"ק למכור כדרכן בחוה"מ, וכבר נהוג עלמא לסגור כל החנויות שאין סחורתן לצורך המועד ממש, ואף דלכאורה שייך היתר זה ברוב ככל התגרים, שאם לא ימכרו בכל יום יפחתו להם מלקוחותיהם, וא"כ מה דין המיוחד הנזכר כאן להתר  משאר אופנים, וא"כ לכאורה שייך רק ביום השוק הנידון שם בתחילת הסעיף בשו"ע, וא"כ לענייננו לא שייך, דיום השוק הוא דבר מיוחד שאם מפסידו לא יהיה אח"כ משא"כ לקוחות יש כל הזמן.

ומצד שני גם אם לגבי למכור בחוה"מ יהיה אסור, אבל שמא לקבוע ולפסוק מכר בחוה"מ אין בו איסור כלל, וא"כ באופן שניהל ענייני הפרסום קודם המועד ומעוניין עכשיו רק לסכם עם לקוחות אולי יהיה מותר, אולם עי' במשנ"ב סקי"ג לענין זקיפה במלוה דגם זה הותר רק באופן של דבר האבד, ומ"מ יש לומר דזקיפה במלוה חמיר מסתם פסיקת מכר, כיון דבעצם הפסיקה במלוה נעשה חוב, ונעשה פרקמטיא ע"י עצם מה שמסכמים ופוסקים ביניהם הדבר, אבל כשמסכמים על מכירה שתיעשה בעתיד אפשר דלא חשיב פרקמטיא כלל ויל"ע.

ויש כאן עוד נידון של מניעת רווח אם נחשב דבר האבד או לא, עי' במשנ"ב תקלט סקי"ח, ובביאור הלכה תקלג ג ד"ה מותר, ויש כאן עוד נידון של מלאכה בלא טורח אם התירו לצורך סחורה, עי' ביאור הלכה תקלט ד"ה אינו, ועי' בחזו"א או"ח סי' קלה ד"ה רא"ש שהתיר כל מלאכה לצורך סחורה שאין בה מלאכה.

ותמצית הדברים שההנהגה לדינא אינה פשוטה כלל ויש לדון בכל אופן לגופו בכמה נידונים המבוארים כאן.

!trpsttrp-gettext data-trpgettextoriginal=9740!trpenRead less!trpst/trp-gettext!trpen

debtShop
!trpsttrp-gettext data-trpgettextoriginal=9701!trpenAsked:!trpst/trp-gettext!trpen 3rd in Merchashvan, Tshaf'd!trpsttrp-gettext data-trpgettextoriginal=9702!trpenIn:!trpst/trp-gettext!trpen

In this case that he buys products on Shabbat from the store of someone who does not observe Shabbat, one should pay attention to additional conditions, apart from the conditions explained in the previous answer, - one should note that it does not cause any prohibition that the seller will do because of it, such as registering the product in any way, ...!trpsttrp-gettext data-trpgettextoriginal=9739!trpenRead more!trpst/trp-gettext!trpen

In this case that he buys products on Shabbat from the store of someone who does not observe Shabbat, one should pay attention to additional conditions, apart from the conditions explained in the previous answer, - one should note that it does not cause any prohibition for the seller to do because of it, such as registering the product in any way, ordering and delivering a product, etc. Employing a paid worker in the prohibited manner, and it should also be noted that the products he takes will not be a prohibition assigned or born or taken on Shabbat or Shabbat practices.

!trpsttrp-gettext data-trpgettextoriginal=9740!trpenRead less!trpst/trp-gettext!trpen

on creditsecularShopproductsassignedSabbathTags
!trpsttrp-gettext data-trpgettextoriginal=9701!trpenAsked:!trpst/trp-gettext!trpen י״א באייר תשפ״ב

{בס"ד. שלום וברכה לכבוד הרב הגאון שליט"א, מזכה את הרבים פשוטו כמשמעו. רציתי לבקש בקצירת האומר, מה הדין של זימון. 1. בחורים בחדר האוכל בישיבה. 2. אנשים שהולכים לחתונה. 3. אנשים בשבע ברכות. 4. אנשים בבר מצווה. 5. אנשים שהולכים באמצע סעודת ...!trpsttrp-gettext data-trpgettextoriginal=9739!trpenRead more!trpst/trp-gettext!trpen

{בס"ד.

שלום וברכה לכבוד הרב הגאון שליט"א, מזכה את הרבים פשוטו כמשמעו.

רציתי לבקש בקצירת האומר, מה הדין של זימון.

1.

בחורים בחדר האוכל בישיבה.

2.

אנשים שהולכים לחתונה.

3.

אנשים בשבע ברכות.

4.

אנשים בבר מצווה.

5.

אנשים שהולכים באמצע סעודת שבת לטיש של הרבי.

6.

בסעודה שלישית בבית המדרש, כשמחכים על זמן ר"ת, והוא רוצה ללכת יותר מוקדם.

7.

במלווה מלכה, חלק רוצים לברך, וחלק עוד שרים.

8.

מישהו בא לטיש יארצייט של רבי ואכל, ובאמצע רוצה ללכת.

9.

נכנסים בל"ג בעומר לאוהל הרשב"י, מאות נוטלים ידיים, הוא כבר רוצה לברך, והאחרים לא רוצים, או להיפך.

10.

יש אירוע, חלק אוכלים המוציא, וחלק אוכלים רק מנה חמה.

תודה רבה
וחג שמח.

}

יום חמישי כ' ניסן תשע"ו

לכבוד הרב חיים מאיר כץ שליט"א מאשדוד

הנה שאלתם בפרטות הרבה שאלות, ומהם ישנם דברים שדינם חלוק, ויש הרבה פרטי דינים הנוגעים לכולם או לרובם יחד, ולכן מתחילה יש לבאר באופן כללי כמה דברים בענין זה.

א, אין צירוף זימון באופן שכמה אנשים אוכלים בחדר אחד, אלא אם כן כל שלשתם אוכלים יחד על שלחן אחד [וראה להלן], ושהתחילו יחד לאכול או שסיימו יחד לאכול.

אפילו אם שנים התחילו יחד ואפילו גם סיימו יחד לאכול, אך אם השלישי מהם לא התחיל עמהם וגם לא סיים עמהם יחד אינם צריכים לזמן.

צריך שיהיה התחלה 'או' סיום של שלשתם יחד.

ושלפחות לשנים מתוכם יהיה גם ההתחלה וגם הסיום יחד.

אמנם יש אומרים שאם התחילו שלשה יחד נתחייבו בזימון וא"צ שיסיימו כולם יחד, וכך פסק המ"ב (עיין שו"ע סי' קצ"ג ס"ב ומ"ב סי' ר' סק"ה).

ויש לזכור כלל זה לכל הפרטים דלקמן.

ב, כאמור צריך שיאכלו כולם על אותו השלחן.

אם כל אחד מהם אכל על שלחן נפרד, אינם מצטרפים לזימון, אלא אם כן היה איתם קביעות מראש, כגון בעל הבית עם בני ביתו שמצטרפים גם בשלחנות נפרדים (מ"ב סי' תרצ"ג סקי"ח), או בסעודת נישואין שמצטרפין לאכול בזימון גם בשלחנות נפרדים, מכיון שכולם רוצים לסעוד עם החתן והכלה (הג"ר חיים פנחס שינברג בחידושי בתרא על המ"ב שם, ובזאת הברכה עמ 133, אול"צ ח"ב פי"ג ס"י, וכעי"ז בשבט הלוי ח"י סי' ל"ח סק"ב ע"ש), ולכאורה ה"ה בשבע ברכות, וגם בבר מצוה נראה לומר כך.

ג, לענין חדר אוכל של ישיבה הדין ג"כ שמצטרפים גם אם אכלו כ"א בשלחן אחר (מנח"י ח"ח סי' ח', הגרח"ק בדולה ומשקה), אך יש חולקים בחדר אוכל של ישיבה שצריך שיהיו באותו השלחן על מנת לזמן (וזאת הברכה שם בשם הגרח"פ), ויש מחלקים בין סעודות שבת שמקדשים וסועדים ומברכים כולם יחד ומצטרפים לבין סעודות החול שאינם מצטרפים (אול"צ שם).

ופשוט שבישיבות שגם בשבת אין הסעודה ביחד, או אם בימי החול עושים סעודה ביחד כמו סעודת שבת ישתנה הדין לדעה זו.

[והנה יש ישיבות גדולות המונות מאות נפשות, שמקציבים זמן רב לארוחה, וכ"א הולך ובא בשעה אחרת, ויש הרבה שאין להם ג"כ מקום וכל פעם מתישבים במקו"א, ומתיישבים גם על יד כאלו שאינם מכירים, ויש לידע היאך שייך לצרפם, ואולי כל הפוסקים שהזכירו ענין זה של צרוף לא דברו על כל כה"ג, אלא במקומות ששייך לומר שבאו יחד להצטרף, ולכן הכל לפי הענין, וגם באותה הישיבה אפשר שלפעמים יצטרכו לזמן יחד ולפעמים לא, מלבד מה שחילק האול"צ בין שבת לחול, אכן כ"ז היינו מצד החיוב לזמן ולא מצד האפשר והרשות].

ד, לגבי סעודה של רבי שבאים לשם באמצע הסעודה, אם לא אכלו אף אחד מבני הטיש את הכזית הראשון יחד אינם מצטרפין, אמנם מכיון שישנם רבים מבני הטיש שכן התחילו שנים יחד, הרי הדין הוא שאם שנים התחילו יחד וסיימו עם שלישי יחד הרי יכולים לזמן.

אכן אם ירצו ללכת ולברך קודם הזימון מותר, שהרי לא התחילו שלשה יחד ולא סיימו יחד, ורק אחרי שיסיימו כולם יחד יהיו חייבים מעיקרא בצירוף מה שמסתמא שנים בודאי התחילו יחד, [כנ"ל דבעינן שיהיה התחלה בשנים וסיום בשלשה או איפכא].

ומ"מ יכולים לברך גם אם לא התחילו יחד.

אכן לענין שלחן אחד נראה פשוט שאין צריך שיאכלו דוקא בשלחן אחד על מנת לצרף את בני הטיש, שכן כל כונתם להתאחד יחד ולאכול יחד עם הרבי, ולכן מצטרפים גם אם כל קבוצה אכלו בשלחן אחר.

ומ"מ אם אכלו בעמידה לא מהני לצרפן (ביאור הלכה סי' קס"ז סי"א בשם תוספות בברכות מ"ג ד"ה הואיל בסה"ד הובאו בב"י סימן רצ"ו וכ"כ הב"ח).

וכן אם אוכלים מפוזרים אחד הנה ואחד הנה אינם מצטרפין (ביאוה"ל שם בסוד"ה אא"כ, בשם הגר"א, ע"פ השו"ע שם סי"ב).

ה, גם כשפטורים מצד הדין בזימון, אך יש מעלה לזמן משום ברב עם הדרת מלך [רמ"א סי' קצ"ג ס"ב].

ו, גם באופן שהיו חייבים עי"כ בזימון, מ"מ בשעת הדחק שצריך לצאת, אפשר לעשות תנאי מראש שאינו מעוניין להצטרף עמהם לזימון, ואמנם יש מהפוסקים שחששו מתנאי זה (מחה"ש סי' קצ"ג, אשל אברהם - בוטשאטש שם), אכן בשו"ע הגר"ז סי' קס"ז סי"ח, ובאג"מ או"ח ח"א סי' נ"ו בשם החכמת שלמה על השו"ע שם, ועוד הרבה פוסקים, וכן נזכר כבר בפנ"י, כתבו דמועיל לעשות תנאי מראש.

והתנאי שצריך לעשות הוא רק קודם שהתחיל באכילת כל שהוא [ואם לא התנה קודם הנט"י נראה שמותר לומר את התנאי אחר הנט"י ואי"ז הפסק], וכל מה שצריך תנאי לזה הוא רק למי שהתחיל עם הקהל, אך מי שלא התחיל עמהם יכול לקום באמצע ללא זימון, משום שהתנאי להצטרף לזימון הוא גם להתחיל או לסיים עם האחרים.

[בארחות רבינו ח"ג עמ' ר"כ מובא שהחזו"א הורה להגרח"ק בהיותו בישיבה שכאשר ממהר ללימודו בזמן האכילה יכול לסמוך על תנאי זה לגבי זימון בעשרה, אך לא כדאי לבטל זימון בשלשה מחמת כן, ויתכן שהכל לפי הענין, וראה בארחות הישיבה מה שליקט פוסקים רבים שמתירים לעשות תנאי זה, וכ"כ האול"צ ח"ב פי"ג ס"י].

ו, גם באופן שהתחייבו כולם לזמן יחד, מ"מ באופן שחלק רוצים לברך והאחרים לא אכפת להם שהם יברכו, אין בעיה שיעשו זימון ויקשיבו להם בברכה ראשונה [כדעת הרמ"א], ומתי שירצו הנשארים לברך בעצמם לא יצטרכו זימון.

וז"ל השו"ע סי' ר' סעיף א', שלשה שאכלו כאחד, אחד מפסיק על כרחו לשנים ועונה עמהם ברכת זימון.

ואפילו לא רצה להפסיק, מזמנין עליו בין עונה בין אינו עונה כל שהוא עומד שם.

אבל שנים אין חייבים להפסיק לאחד, והלכך אין חיוב זימון חל עד שיתרצו להפסיק ולברך, ואם לא רצו להפסיק וזימן הוא עליהם, לא עשה כלום; ואם לא רצו להפסיק, אף הוא אינו רשאי לברך ולצאת לשוק, עד שיגמרו השנים ויזמן עליהם, שהרי כבר נתחייב הוא בזימון והיאך יברך בלא זימון עכ"ל, וע"ש במ"ב פרטי הדינים בזה.

ז, לגבי אכילה בטיש של יאצייט איני יודע בדיוק היאך נהוג בזה, שאולי אין מכונים דוקא לאכול יחד, ואז יהיה חילוק בין ב' שלחנות לשלחן אחד.

אך לגבי מלוה מלכה וסעודה שלישית נראה שמתכונים לאכול יחד, ומצטרפים בכל גוני.

ח, לגבי סעודת רבים ביום ההילולא באהל במירון, הנה בשו"ע בסימן קצ"ה סעיף א' כתב, שתי חבורות שאוכלות בבית אחד או בשני בתים, אם מקצתן רואים אלו את אלו מצטרפות לזימון, ואם לאו אינם מצטרפות; ואם יש שמש אחד לשתיהן, הוא מצרפן וכגון שנכנסו מתחלה על דעת להצטרף יחד עכ"ל.

ולכן גם בל"ג בעומר באהל הרשב"י לא מסתבר שמצטרפים לזימון משום שלא קבעו מקום, וכן דין חנות פלאפל שאפילו נקלעו עשרה אנשים שונים בפ"א אינם צריכים לזמן.

וכן ראיתי באול"צ שם שכתב, א"כ מי שנכנס לאכול בבית מלון או במסעדה, אף אם יושב עם עוד אנשים באותו שולחן והתחיל וסיים עמהם, מ"מ כיון שלא קבעו עצמם להצטרף, אינם מצטרפים לזימון.

ויעויין במנח"י ח"ח סי' ח' שהאריך בענין כ"ז, ובסיום דבריו כתב משא"כ במסעדות ומלונות לא הוי צירוף אם אינן אוכלים על שלחן אחד וכו', ואיני יודע על איזה מסעדות מדובר, דאולי מדבר רק על מסעדות כעין מלונות שיש איזה קשר בין הסועדים ומבלים ימים יחד וצ"ע.

ט, האוכלים מזונות יכולים לזמן כל שהרוב אכלו פת, גם השאר משלימין להם, ויש מחלוקת מה יאכלו על מנת להשלים להם, אם מועיל כל דבר לזה או לא, ויש בזה גם פרטי דינים בין שלשה לעשרה, עיין בשו"ע סי' קצ"ז ס"ב וג' וז"ל, תשעה שאכלו דגן וא' אכל כזית ירק, מצטרפין להזכיר שם ואפילו לא טיבל עמהם אלא בציר או לא שתה עמהם אלא כוס אחד שיש בו רביעית מכל משקה חוץ מן המים, מצטרף עמהם; והוא שיהיה המברך אחד מאוכלי הפת; ואפי' שבעה אכלו דגן וג' ירק, מצטרפין; אבל ששה, לא, דרובא דמינכר בעינן.

המצטרף צריך לברך ברכה אחרונה על מה שאכל ואינו נפטר בבהמ"ז של אלו; בד"א דסגי בכל מאכל, להצטרף לעשרה; אבל לג', אינו מצטרף עד שיאכל כזית פת.

וי"א דבכזית דגן מהני אפי' אינו פת; וי"א דבירק ובכל מאכל, מהני; הלכך שנים שאכלו ובא שלישי, אם יכולים להזקיקו שיאכל כזית פת, מוטב; ואם אינו רוצה, לא יתנו לו לשתות ולא מאכל אחר; ואם אירע שנתנו לו לשתות או מאכל אחר, יזמנו עמו אף על פי שאינו רוצה לאכול פת עכ"ל, ועי"ש במ"ב עוד פרטי דינים בזה.

אך אינם מחוייבים להצטרף לזימון עם אלו שאכלו המוציא [כך מבואר בפמ"ג סי' קצז סקי"א וע"ש בראש יוסף], ויש חולקים בזה [עיין במקור חיים לבעל החו"י בסי' הנ"ל, וכן בספר חידושים וביאורים על סי' הנ"ל].

!trpsttrp-gettext data-trpgettextoriginal=9740!trpenRead less!trpst/trp-gettext!trpen

AbrahamNoseShopRingHandmeetingRabbiSabbath
!trpsttrp-gettext data-trpgettextoriginal=9701!trpenAsked:!trpst/trp-gettext!trpen ט׳ באייר תשפ״ב

בס"ד אשמח לקבל את התייחסותו של כבוד הרב לשאלה אשר יכולה להיות נפק"מ למעשה, האם יש עניין שלא למכור דירה ראשונה. וראיתי מי שהשיב ע"ז. . . וז"ל, כך מובא בגמרא במסכת קידושין (דף נט ע"א) שלא כדאי לאדם למכור את הקרקע הראשונה שקנה, ...!trpsttrp-gettext data-trpgettextoriginal=9739!trpenRead more!trpst/trp-gettext!trpen

בס"ד

אשמח לקבל את התייחסותו של כבוד הרב לשאלה אשר יכולה להיות נפק"מ למעשה, האם יש עניין שלא למכור דירה ראשונה.

וראיתי מי שהשיב ע"ז.

.

.

וז"ל, כך מובא בגמרא במסכת קידושין (דף נט ע"א) שלא כדאי לאדם למכור את הקרקע הראשונה שקנה, היות ולא מסמנא מילתא, ופירש רש"י, אינה סימן טוב שימכור אדם מקחו הראשון.

ועניין זה הובא להלכה בבן איש חי (שנה ב' פרשת פנחס אות יג) ובכף החיים חלק יורה דעה (סימן קטז אות קפח).

וע"ע בשו"ת עטרת פז חלק א' (חלק חושן משפט סימן ה).

***

Answer

בע"ה

ח' אלול התשע"ו

שלום רב

כן איתא בקידושין נ"ט א' וז"ל, רב גידל הוה מהפיך בההיא ארעא אזל רבי אבא זבנה אזל רב גידל קבליה לרבי זירא אזל רבי זירא וקבליה לרב יצחק נפחא אמר ליה המתן עד שיעלה אצלנו לרגל כי סליק אשכחיה אמר ליה עני מהפך בחררה ובא אחר ונטלה הימנו מאי אמר ליה נקרא רשע ואלא מר מאי טעמא עבד הכי א"ל לא הוה ידענא השתא נמי ניתבה ניהליה מר א"ל זבוני לא מזבנינא לה דארעא קמייתא היא ולא מסמנא מילתא אי בעי במתנה נישקליה, וכתב רש"י, דארעא קמייתא - זו היא לי ראשונה שלקחתי מעולם.

ולא מסמנא מילתא - אינה סימן טוב שימכור אדם מקחו הראשון ע"כ.

ובפי' ר' חננאל בן שמואל (בשיטת הקדמונים) נוסף עוד המשך לזה, וז"ל, ולא מסמנא מילתא.

פירוש ואינו סימן טוב שימכור אדם מקחו הראשון, דאמר מר מוכר נכסיו הראשונים וגו' ע"כ, וכן כתב המאירי שם, דאמר מר המוכר נכסיו הראשונים אינו רואה סימן ברכה לעולם ע"כ וכעי"ז ברי"ף וברא"ש [פ"ג סי' ב'].

והנה מהלשון נכסיו ראיתי מי שהוכיחו [עטרת פז ושדה צופים] דה"ה כל נכסים מה שמוכר פעם ראשונה אינו סימן ברכה, אבל אפשר לומר דלאו דוקא נכסיו קאמר דמשמע כל נכסים, אלא נכסיו הכונה מקרקעי, דסתם נכסים הם נכסים שיש להם אחריות, ומה שהוכיח מרש"י דקאמר מקחו הראשון, אפשר דרש"י קאי על דברי הגמ' דקאמר ארעא קמייתא היא, וע"ז קאמר מקחו הראשון וסמך על מה שנתבאר בגמ' דהכונה לקרקע, והטעם בזה משום שקרקע הוא מקח חשוב ושייך טפי שיקבע המזל שלו לפי הקרק משא"כ מקח של שאר דברים, וכמו"כ איך אפשר לעמוד מה היה מקח ראשון בחייו שידע מעתה שלא למוכרו, [אם כי זו אינה טענה מכרעת], וצל"ע למעשה.

והנה מה שברמב"ם וטוש"ע לא העתיקו דין זה להלכה, אינו ראיה שלא סברו מדין זה, דהרי אין דרכם להעתיק כל הסימנא מילתא שבגמ', ומה שהעתיקו העתיקו.

אבל באופן כללי באמת הרבה מן הדברים המובאים בגמ' לניחוש וסימן [באופנים המותרים] יש מן הראשונים שלא נקטו כן למעשה, הן משום שנשתנו הטבעים או שֶּׁכֹּחַ הקליפות הוחלש מלהזיק, עי' מה שהביא בספר הבית בכשרותו מדברי הראשונים בזה, וראה עוד מה שהובא מהחזו"א בספר אעלה בתמר דמה שאין אשה ניזוקת כיום להפיל עוברה הוא משום הסתר פנים, והן משום שלפעמים יש פרטים שלא נזכרו בגמ', אם כי טעם זה פחות שייך כאן.

אכן ראיתי שכתב מרן הגר"ש וואזנר זצ"ל בשו"ת שבט הלוי ח"ג סי' ק"ה וז"ל, נשאלתי בהא דאמר בקידושין נ"ט ע"א א"ל זבוני לא מזבנינא לך דארעא קמייתא היא, ולא מסמנא מילתא אם יש לחוש לה לדינא להזהר בזה, הנה ראיתי שאין דבר זה מובא לא ברמב"ם ולא בשו"ע, ואולי הם סברי דזה הי' מחומרת וחסידות ר' אבא בקידושין שם, אלא דראיתי במאירי קידושין שהעתיק הגמ' בלשון זה א"ל זבוני לא מזבנינא לה וכו' דאמר מר המוכר נכסיו הראשונים אינו רואה סימן ברכה לעולם, ולא נמצא בש"ס שלנו ומ"מ מוכח דזה מתקנת והנהגת חז"ל שלא ימכור נכסיו הראשונים ומשמע קצת דלאו דוקא קרקע אלא כל נכסיו במשמע.

ובעיקר הדבר נלענ"ד למש"כ רש"י אינו סימן טוב שימכור אדם מקחו הראשון דזה לא שייך בנכסים שקונים ע"מ למכור ולהרויח אלא בקרקעות שקנה להיות לו לנחלה ומפקיע נחלתו בראשונה.

ועוד יראה לענ"ד דאין לנו ראי' דשייך בא"י כגון במוכר קרקע ע"מ לבנות עליו בית בא"י דעובדא דקידושין בבבל הוי והוא למש"כ הח"ס ביו"ד סי' קל"ח בענין הסגולות שעושים כשנכנסים בבית חדש דזה דוקא בחו"ל דיש צד סכנה בבונה משכן קבע בחו"ל ונראה כמתיאש מן הגאולה משא"כ בא"י דאיכא מצוה ומגין מן הסכנה וכדאמר הנביא ירמי' בנו בתים וכו' יע"ש בח"ס, וכן בנ"ד אם מוכר ע"מ למכור עליו בית בא"י בודאי מסמנא מילתא לטובה, והרי מה"ט התירו בגיטין ח' ע"ב וב"ק פ' ע"ב לקנות מן הגוי אפי' בשבת והתירו שבות דרבנן יע"ש בפוסקים, ואין להאריך בזה עכ"ל השה"ל.

ובדומה לדבריו הראשונים שכאשר קונה על מנת למכור אין בזה איסור, יעוי' מש"כ בהערות הגרי"ש אלישיב, דבזמנינו שהדרך למכור הדירה כאשר היא קטנה ולקנות גדולה יותר לא שייך כאן 'לא מסמנא מילתא', שהרי קנאה על דעת כן שימכרנה כשיצטרך, משא"כ בזמנם שהיו קונים קרקע לדורות עכ"ד, [וע"ש שהוציא מזה חידוש לדינא].

אמנם מה שכתב השה"ל בהמשך דבריו דאינו נוהג בא"י, זהו דבר חידוש לומר דסתמא דמילתא דאמר מר המוכר נכסיו הראשונים אינו רואה סימן ברכה לעולם קאי על חו"ל בלבד, וכמו"כ איני יודע אם הוא דבר מוסכם דמעשה דרב גידל ור' אבא היה בחו"ל.

כתב הגר"י ניסים ז"ל בספר נחלת אבות (אסופה א' ע' 260) במכתבו להגר"ס דוד ששון ז"ל: ירשה לי הוד כבוד מעלתו לשאול ממנו אם יוכל להוכיח לי אם המעשה דרב גידל ורבי אבא המובא בקידושין דף נ"ט ע"א, אירע בא"י או בבבל, ואם יש להוכיח מהא דרבי חנינא בע"ז דף ט' ע"ב דאמר אחר ארבע מאות שנה לחרבן, אם יאמר לך אדם קח שדה שוה אלף דינרים בדינר אחד, לא תקח שהמעשה דרבי גידל ורבי אבא אירע בא"י.

ומה דעת מעכ"ת אם אדם שאין לו עוד קרקע בא"י, ורוצה לקנות עתה חלקה גדולה לשם מסחר, למוכרה בפעם אחת אם בחלקים, או משום שקונה אותה לכתחילה על מנת כן למוכרה, אין בזה חשש, או אעפ"כ יש לחוש וצריך לקנות לו מקודם חלקה לעצמו שלא ע"מ למוכרה, ואח"כ יקנה חלקות אחרות לשם מסחר ע"כ.

על הנ"ל השיב הגר"ס דוד ששון ז"ל (שם): א) לענ"ד המעשה דרב גידל ורבי אבא המובא בקידושין נ"ט ע"א, היה בא"י.

הנה כל החכמים הנזכרים במעשה דהיינו רבי גידל ורבי אבא ורבי זירא ורבי יצחק נפחא, כולם סליקו להתם כמבואר בסדר תנאים ואמוראים בערכיהם.

אלא שאין זו ראיה מכרעת.

אבל וכו' דייק יפה בלשון של רבי יצחק נפחא שם: המתין לו עד שיעלה אצלינו לרגל, שלשון עלייה נופלת רק על א"י כידוע, ולו היה בבבל היה אומר עד שיבא אצלינו לרגל, וכיון שהיו עולים אליו ברגל, משמע שהיו אז יושבים בא"י כולם.

ב) מגמ' ע"ז דף ט' ע"ב לענ"ד אין להוכיח דבר, שהרי כתוב שם אחר ד' מאות שנה לחורבן הבית, ואילין אמוראי הוו קדמי לד' מאות שנה בכמה דרי.

ואפילו אם היינו מוצאים מעשה כזה אחר ד' מאות שנה, לא היה אפשר להוכיח מכאן שהמעשה היה בא"י, מפני שגם בחו"ל היו קונים קרקעות אחר זמן זה של ד' מאות שנה.

ג) אף על פי שאמרנו שהמעשה היה בא"י, מ"מ לענ"ד החשש של ארעא קמייתא לא מסמנא מילתא אינה תלויה בא"י דוקא, אלא ה"ה אם היה ענין כיו"ב בחו"ל ג"כ לאו מסמנא מילתא.

וראיה לדבר מצאתי בגירסת הרב המאירי ז"ל שם בקידושין, שאחרי המלים לא מסמנא מלתא, סיים בדברי רב גידל דאמר מר המוכר מנכסיו הראשונים אינו רואה מהם סימן ברכה לעולם.

הרי דלא חילק בין א"י לחו"ל, וא"כ לא מסמנא אינה מפני קדושת הארץ עכ"ד.

וע"ש עוד שהאריך.

ולהלן (שם ע' 264) כתב עוד הגר"י ניסים ז"ל: הנה יפה כתב כת"ר דנראים הדברים לכאורה שמעשה זה אירע בארץ ישראל, ואולם אין להסיק מזה דהקפידה היא דוקא בארץ ישראל, אלא פשוט וברור דבכל מקום הוא אינו סימן טוב לאדם שימכור מקחו הראשון שלקח לעצמו, ורבי אבא היה קפיד על זה גם אילו אירע לו מעשה זה בחו"ל, ואף דנכסי חו"ל בכלל הם אינם בכלל הברכה כמ"ש בב"ר פ' ויצא פר' ע"ד.

נראה דאף על פי כן הקפידו על זה שלא לגרום בפרטות עוד סיבה להרחיק ברכה ממעשה ידיו, וגם זה פשוט וברור דאין להסיק ממונח זה שהמעשה אירע בא"י, דיש להקפיד גם על נכסים ראשונים שבא"י, אף על פי שהיה לו נכסים בחו"ל, דנכסים ראשונים שמענו, נכסים ראשונים שבא"י לא שמענו.

ולולא דנראה ברור דאין מי שיטעה בזה, הייתי אומר דלשלול טעות זו הוצרכו המפרשים (רש"י תוספות ר"י הזקן והר"ן) לפרש דארעא קמייתא ראשונה שלקח מעולם.

דיש שעמדו בזה דלמה הוצרכו לפרש זה שהיא ראשונה שלקח מעולם, הלא זה פשוט ומוכרח.

והיה אפשר לומר שהמפרשים הנ"ל מפרשים שמעשה זה אירע בא"י כמ"ש, וכדי שלא לטעות ולומר דרבי אבא קפיד על שהיא לו ארעא קמייתא בא"י, על כן הוצרכו לפרש דאינו כן, אלא היה לו קרקע ראשונה שלקח מעולם, ואם היה לו כבר קרקע בחו"ל לא היה מקפיד על זה עכ"ד.

וכתב בשו"ת עטרת פז (ח"א כרך ג – חו"מ סי' ה') וז"ל, ובענין שאלת כב' שיחי' מדוע אנו רואים לרבים ושלמים, שאינם מקפידים ומוכרים את דירתם הראשונה שקנו, ולכאורה זהו נגד המפורש בגמ' דקידושין (נט ע"א), ע"ש שהאריך, וסיים, עכ"פ לפי המתבאר לכאורה שפיר אומר כב' שיחי', כי באמת ענין זה דמסמנא מילתא שייך גם בענין מכירת בית וכדו', ומדוע לא מצינו כלל וכלל שחוששים לזה.

[ואמנם עי' להרב בן איש חי ש"ב (פרשת פנחס אות יג) שהביא שם לענין זה, וכתב, איתא בגמ' דקידושין דלא ימכור אדם קרקע שקנה ראשונה דאינו סימן טוב, גם לא טוב לאדם למכור נחלת אבותיו וכמ"ש נבות לאחאב [מלכים א' פכ"א פ"ג "ויאמר נבות אל אחאב חלילה לי מה' מתתי את נחלת אבותי לך".

עכ"ד.

יעו"ש.

וכן הביא לענין זה גם הרב כף החיים סופר חיו"ד (סי' קטז ס"ק קפח), וכתב, לא ימכור אדם קרקע ראשונה שלקח כי לא יהיה לסימן טוב.

ע"ש.

ואולם כאמור לא מצינו שמקפידים בזה עתה].

וכתב שם בהמשך דבריו וז"ל, אמנם אולי יש לומר, דעד כאן לא קפדינן בהאי מילתא אלא כשמוכר הדבר ע"מ להשתמש בכסף לצורך מחייתו וכיו"ב, דבהא קפדינן משום שאין זה מראה על סימן טוב והצלחה, וכעין הא דאמרינן במסכת בבא בתרא (מז ע"ב) כל דמזבין איניש אי לאו דאניס לא הוה מזבין, ופירש רשב"ם: רוב חפצים וכלי ביתו וטליתו שאדם מוכר אי לאו דאניס ודחיק במעות לא הוה מזבין.

ע"ש.

ולהכי קפדינן ביה שזה מראה על דוחק ולחץ.

משא"כ כשמוכר חפץ זה ע"מ לקנות חפץ אחר כזה, שהוא יותר טוב מהראשון.

וכהא דהמוכר את דירתו העכשוית שהיא קטנה, כוונתו היא ע"מ לרכוש דירה יותר גדולה ומרווחת ממנה.

ואמנם שמחד גיסא יש את החסרון שנזקק למעותיה, אולם מאידך גיסא מראה הדבר כי הרחיב ה' לו ופרינו בארץ, שהולך לרכוש דירה יותר גדולה ונאה הימנה, ובהכי לא קפדינן, כי אכן בכה"ג שפיר מסמנא ליה מילתא.

וזכר לדבר יש להביא, מהא דחזינן התם בגמ' דקידושין, דרבי אבא דהוה קפיד שלא למכור השדה משום דהוה מקחו הראשון וכו', היה מוכן בכ"ז לתתה לרב גידל במתנה, כדי שלא לבוא למידה זאת של מכירת מקחו הראשון, הרי שאין כאן בעיקר הקפידה שלא יוציא קרקע זו מתחת ידו כלל, וצריך להשאירה אצלו לעולם, (ועי' גם במהרש"א בחידושי אגדות (שם) שכתב, דהא דחזינן בגמ' דבסוף הוה מתקריא ארעה דרבנן, צ"ל דרבי אבא הפקירה, דאל"כ לא הוו מצו רבנן להנות בה, דמתנה אינו לשון הפקר ולא ניתנה אלא לרב גידל, ולכן צ"ל שהפקירוה לכולהו רבנן.

ע"ש), אלא כאמור עיקר הענין הוא, שלא ימכור את הקרקע מפני שזה מראה על מחסור ודוחק שהוא זקוק ונצרך מאוד למעות, עד כדי שהוא צריך למכור נכסיו.

וממילא כל הקפידא היא כשעושה זאת בדרך הנראת כדוחק, אולם כשעושה זאת בדרך אחרת, שאדרבה יש בה משום הרחבה, כהא שנותן את השדה במתנה או שמפקירה, שנראה בזה שיש לו די והותר עד שנותן לאחרים במתנה, שפיר דמי ולא חיישינן.

ולהכי נמי יש לומר גם הכא בנידון דידן שמוכר את דירה זאת כדי לקנות אחרת טובה הימנה, לא קפדינן בהכי, דאדרבה סימנא טבא אית ביה דזה מראה על הרחבה, שיכול עכשיו לרכוש בית גדול ומרווח יותר ממה שיכל קודם לכן.

ועי' ברמב"ם הל' דעות (פ"ה הי"ב) שכתב, ולא ימכור שדה ויקנה בית, ולא בית ויקנה מטלטלין או יעשה סחורה בדמי ביתו וכו', כללו של דבר ישים מגמתו להצליח נכסיו, ולהחליף הכלה בקיים.

ע"ש.

ובודאי אם מחליף ביתו הקטן, אף על פי שמוכר אותו, לצורך שיוכל לקנות בית אחר גדול ונאה ממנו, דבודאי זה בכלל מחליף כלה בקיים ושפיר עביד בהכי, ולכן גם הכא בנידון דידן נמצא דמאי דמוכר דירה זו לקנות גדולה וטובה ממנה, אדרבה בהכי איכא משום מסמנא מילתא לטובה ולברכה.

ועוד אולי אפשר לומר, דעד כאן לא קפדינן במכירת מקחו הראשון של אדם, אלא כי הא דהגמ' בקידושין שם דהוה מיירי בקרקע, דהיינו דוקא דבר שאין אדם קונה אותו להשתמש בו לעצמו, אלא קונה אותו לצורך מסחרו ועיסקו להתפרנס בו, כקרקע שזורעה וקוצרה למכור התבואה ולהתפרנס בה.

אבל דבר שהוא לצורך שימוש כבית וכדו', שאינו לענין מסחר ועסק אלא לצורכו שיגור וישכון בו, שפיר אמרינן שיכול למוכרו אף שהוא מקחו הראשון, דלא שייך כאן כ"כ ענין דמסמנא מילתא שזה שייך יותר בענין מסחר ועסק שפרנסתו תלויה בו.

[ואה"נ דלפ"ז יצא שאת חנותו הראשונה שקנה, אין לו למכור מה"ט ואפילו לצורך קניית חנות יותר גדולה.

משא"כ לפי ישוב קמא כיון שהוא להרווחה של חנות יותר גדולה שרי.

וק"ל].

אולם האמת היא דתורף פשט דברי רש"י והמאירי והרא"ש (הנ"ל) אינו מורה כ"כ ע"ז שהרי רש"י נקט "מקחו הראשון" וכו', והמאירי וכן הרא"ש נקטו "נכסיו הראשונים" וכו', ואם איתא הוה להו למימר "מסחרו הראשון" וכדו', ומדסתמו בלשון מקחו הראשון ונכסיו הראשונים ש"מ דבכל גווני מיירי.

וק"ל.

ולכאורה עוד היה אפשר לומר, דלא קפדינן במכירת במקחו הראשון, אלא דוקא ראשון ממש, כלומר דלא קפדינן במקח ראשון של כל דבר ודבר, דהיינו קרקע ראשונה שבקרקעות, או בית ראשון שבבתים וכל כיו"ב ראשון של כל ענין וענין, אלא דוקא ראשון, ראשון שקנה בחייו, אבל מה שכבר מוכר אח"כ, אף על פי שהוא ראשון שבאותו ענין לא קפדינן בזה.

אמנם גם זה ק"ק כי אפילו נאמר שנדחוק כן בדברי רש"י שכתב מקחו ראשון וכו', ונבאר דהיינו מקחו ראשון שבחייו, מ"מ בגירסת המאירי והרא"ש קשה להולמו, שהם גורסים "נכסיו הראשונים" שלכאורה משמע בלשון זה דבכל עניני הנכסים שהם ראשונים של אותו ענין איכא האי קפידא, קרקע ראשונה שבקרקעות, בית ראשון שבבתים וכו', ומה גם שבלשון רש"י דבר זה נמי קשה, שהרי רש"י פירש שם, דארעא קמייתא, זו היא לי ראשונה שלקחתי מעולם.

ולא מסמנא מילתא, אינו סימן טוב שימכור אדם מקחו הראשון.

ע"כ.

ומהא דנקט רש"י שזוהי קרקע ראשונה שלקחתי מעולם, משמע דהקפידה היא משום שהיא קרקע ראשונה שלו, והיינו ראשונה במקח קרקעות, ולא קפיד מצד שהיא מקחו הראשון שבחייו, דא"כ הול"ל זהו מקח ראשון שלקחתי מעולם, ומדקאמר קרקע זו היא ראשונה שלקחתי מעולם, משמע שלגבי הקרקעות היא ראשונה, ולשאר עניני מקחו אין זה מקח ראשון.

וק"ל.

עכ"ל הנ"ל, ועי"ש עוד שהאריך.

לסיכום הדברים לענינינו אמנם אין הכרח לומר שיש חילוק בין חו"ל לארץ בענין זה, אמנם מ"מ אם מוכר על מנת לקנות דירה אחרת לגור בה יש על מי לסמוך בענין זה, בפרט כאשר אין אפשרות אחרת כ"כ לקנות דירה נוספת בלי למכור הדירה הנוכחית.

***

!trpsttrp-gettext data-trpgettextoriginal=9740!trpenRead less!trpst/trp-gettext!trpen
NoseredemptionDurbananthe no manחושן משפטShopיורה דעהIsaacנכסיםconsecrationRabbitefillinAnswer
!trpsttrp-gettext data-trpgettextoriginal=9701!trpenAsked:!trpst/trp-gettext!trpen ט׳ באייר תשפ״ב

שאלה {בס"ד שלום רב לכב' מו"ר הרה"ג ר' עקיבא משה סילבר שליט"א, הרב מה הוא סדר העדיפות שכמובן שהוא בדיעבד לתפילת שחרית עם עלות השחר או תפילת שחרית לאחר זמן תפילת שחרית עד חצות היום? לתשובת הרב אודה מקרב ליבי. הקט' ...!trpsttrp-gettext data-trpgettextoriginal=9739!trpenRead more!trpst/trp-gettext!trpen

שאלה

{בס"ד
שלום רב לכב' מו"ר הרה"ג ר' עקיבא משה סילבר שליט"א,
הרב מה הוא סדר העדיפות שכמובן שהוא בדיעבד לתפילת שחרית עם עלות השחר או תפילת שחרית לאחר זמן תפילת שחרית עד חצות היום?
לתשובת הרב אודה מקרב ליבי.

הקט' אהרון}

שאלה

‏יום ראשון כ"ח אייר תשע"ו

לכבוד הרב אהרן שליט"א

שלום וברכה

הנה ראשית כל בודאי המקרה בשאלתך הוא במקרה אונס או שעת הדחק, ולא בהנהגת קבע עקב נוחות, משום שלכתחילה בודאי יש להתפלל בזמן תפילה כדין.

וכמו"כ בודאי כל מה שיש כאן לדון הוא בקורא ק"ש בזמנה, ורק מסתפק על התפילה מתי שעת העדיפות לשמו"ע, אבל אם אינו מקפיד מלבד זאת לקרוא ק"ש בזמנה, והספק הוא על ק"ש ושמונ"ע יחד אם לקרוא ולהתפלל אחר עלה"ש קודם הנץ, או אחר זמן תפילה, בודאי שיש להתפלל קודם הנץ, ויראה לקרוא ק"ש בזמנה דהיינו מזמן השיעור משיכיר בין תכלת ללבן שהוא אחר עלה"ש, שא"א באופן קבוע לקרוא ק"ש אחר עלה"ש קודם שיעור זה, כמבואר בשו"ע ומ"ב סי' נ"ח סקי"ט וסי' פ"ט סק"ג, [שיש בזה דעות שונות כמו שהארכנו במקום אחר], ולא להתפלל אח"כ ולהפסיד זמן ק"ש.

והנה בענין השאלה יש לדמות תפילת שמונ"ע לתמיד של שחר, דהנה תמיד של שחר היו שוחטין אותו תיכף משהאיר מזרח, ולכן יוצא יד"ח קודם הנה"ח, כמ"ש במ"ב סי' פ"ט סק"ג, [והיינו לפי הצד שמשהאיר מזרח היינו עלה"ש, ועי' בזה בביאור הלכה ר"ס פ"ט ד"ה ואם וסי' תקפ"ח ד"ה ואם], משא"כ אחר ד' שעות [דהיינו אחר סוף זמן תפילה], שאז כבר א"א להקריב התמיד כמבואר בגמ' בברכות כ"ו א', וע"ז אמרינן שם שאם התפלל אחר ד' שעות שכר תפילה בזמנה ליכא, משא"כ במתפלל קודם נץ החמה שאמנם לא קיים מצוה מן המובחר אבל תפילה בזמנה קיים.

וכמו"כ הנה דעת הפר"ח המובא בבה"ל סי' פ"ט ד"ה יצא, ששייך להתפלל שחרית מעיקר הדין משהאיר מזרח, אף קודם שהגיע זמן ק"ש משיכיר בין תכלת ללבן, וא"כ בודאי שעדיף להתפלל בזמן שאינו עובר איסור לדעת הפר"ח.

ואביא בזה לשונות הראשונים בזה להוכיח דהתפילה קודם הנה"ח היא הרבה יותר מעיקר בדין ממי שמתפלל אחר זמן תפילה דחשיב עושה שלא כדין ממש, הנה כתב בטור אורח חיים הלכות תפלה סימן פט, וז"ל, זמן תפלת השחר מתחיל משעלה עמוד השחר והאיר פני המזרח שהיא כנגד תמיד השחר ומאותה שעה ואילך הוא זמנה ומ"מ עיקר מצותה עם הנץ החמה אלא שאם התפלל משעלה עמוד השחר יצא ונמשך עד סוף ד' שעות ואם עבר (ס"א ולא) והתפלל אחר ד' שעות (ס"א יתפלל) עד חצות אף על פי שאין לו שכר כתפלה בזמנה שכר תפלה מיהא איכא עכ"ל.

ומבואר דקודם הנה"ח הוא בכלל זמנה ומאידך אחר זמן תפילה הוא בכלל 'עבר' דהיינו עשה שלא כדין.

והביא שם בבית יוסף את דברי הרא"ש והתוס', וז"ל, זמן תפילת השחר מתחיל משעלה עמוד השחר וכו'.

ריש פרק ד' דברכות (כו.

) תנן תפילת השחר עד חצות רבי יהודה אומר עד ד' שעות ומסיק בגמרא (כז.

) דהלכתא כרבי יהודה הואיל ותנן בבחירתא כוותיה ואסיקנא דעד סוף ד' שעות קאמר וגרסינן בגמרא (כו.

) ורמינהו מצותה כלומר של ק"ש עם הנץ החמה כדי שיסמוך גאולה לתפילה ונמצא מתפלל ביום כלומר ומשמע ליה דאין זמנה אלא עם הנץ החמה דוקא והיכי קתני מתניתין עד חצות או עד ד' שעות ומשני כי תניא ההיא לותיקין ופירש רש"י לותיקין המקדימים למצות ומחזרים לעשות דבר בזמנו ומצותו מקדימים לאחר הנץ החמה להתפלל וכי תנן במתניתין למאחרים שלא יאחר יותר שמשם ואילך עבר הזמן וכתב שם הרא"ש (סי' א) תפילת השחר עד חצות וכו' ותחלת זמנה יראה משעלה ברק השחר והאיר פני המזרח מידי דהוה אתמיד של שחר (יומא כח.

) אף על גב דעיקר מצותה עם הנץ החמה כדכתיב (תהלים עב ה) ייראוך עם שמש (ונ"מ) [מכל מקום] אם התפלל בזו השעה יצא והתנא לא חש לפרשו דמילתא דפשיטא היא כיון דזמן המאוחר שלה הוא בזמן התמיד הוא הדין לכל זמן המוקדם עכ"ל וגם התוספות (ל.

ד"ה אבוה) כתבו בשם ר"ח גבי עובדא דאבוה דשמואל ולוי דבסמוך שזמן תפילת השחר מתחיל משעלה עמוד השחר עכ"ל הב"י.

וכתב עוד הב"י, ורבינו ירוחם (נ"ג ח"ג כד:) כתב זמן תפילה משיכיר את חבירו ברחוק ד' אמות ומצוה מן המובחר שיתפלל אחר הנץ החמה מיד ועוד פשוט בתפילת השחר דאם התפלל משעלה ברק השחר והאיר פני המזרח יצא.

ונראה שהוא סובר דהא דאמר אביי בפרק קמא דברכות (ט:) לתפילה כאחרים דאמרי משיראה את חבירו ברחוק ארבע אמות ויכירנו להתפלל קאמר וצריך לומר גם כן שהוא סובר דמשיראה את חבירו ברחוק ארבע אמות ויכירנו ומשעלה עמוד השחר זמן אחד הוא כי היכי דלא תיקשי הא דאביי על מה שכתב הרא"ש בריש פרק תפילת השחר ולא ידעתי מי הכניסו לרבינו ירוחם בזה שהרי פירש רש"י דבזמן הנחת תפילין איירי ולא בזמן תפילה וכן פירש ה"ר יונה ז"ל (ד: ד"ה אמר אביי) עכ"ל הב"י.

ומבואר מדברי רבינו ירוחם דס"ל דמה שיש להתפלל קודם הנה"ח הוא רק למצוה מן המובחר וכדעת הפר"ח.

וכתב בב"ח שם וז"ל, והקשה ב"י דהא אביי לא קאמר אלא דלתפילין כאחרים דאמרי משיכיר את חבירו וכו' ולא לתפילה כאחרים כמו שהבין ה"ר ירוחם ולפע"ד נראה דדבר פשוט הוא שגם ה"ר ירוחם סבירא ליה דאביי לא קאמר אלא דלתפילין כאחרים (כמ"ש בני"ט ח"ה קעא ע"א) אלא דה"ר ירוחם סבירא ליה דהלכה כרב הונא דקאמר דבזמן ק"ש הלכה כאחרים וכדפסק גם רבינו לעיל ריש סימן נ"ח (עמ' קסה - קסו) וכיון שצריך להסמיך גאולה לתפילה אם כן בעל כרחך גם זמן תפילה לכתחלה צריך שתהיה משיכיר את חברו וכו' לאחר שקרא ק"ש וברכותיה אלא דאם התפלל קודם שקרא ק"ש משעלה ברק השחר יצא דכך הוא זמן תפילה כן נראה לי פשוט עכ"ל.

ומכל לשונות הראשונים מבואר דתפילה קודם הנה"ח עדיפא מתפילה לאחר זמנה, [ובלבד שיתפלל משהאיר מזרח].

כמו"כ הרי י"א שבמזיד א"א להתפלל אחר ד' שעות, ולכן פסק המ"ב סק"ו שיתנה תנאי שאם אינו יכול להתפלל כעת הרי הוא מתפלל בתורת נדבה.

א"כ בודאי עדיף קודם הנה"ח מלהתפלל בזמן זה שאי"ז תפילת שחרית לחלק מן הפוסקים.

וכן נראה להוכיח עוד ממ"ש במשנה ברורה סימן פט ס"ק מב, וז"ל, אם הוא בדרך ומתיירא שיעבור זמן ק"ש יקרא ק"ש בלי ברכות וכשיבוא למלון יקרא עוד הפעם ק"ש עם ברכותיה ויסמוך גאולה לתפלה ואם הוא רואה שיעבור גם זמן תפלה [שהיא רק עד ד' שעות] ודאי יתפלל י"ח ג"כ בדרך מהלך או מיושב [פמ"ג] עכ"ל.

והנה להתפלל בדרך לדעת השו"ע והפוסקים הוא גרוע מתפילה קודם הנה"ח כמבואר שם, ורק המ"א מתרץ המנהג מ"ט אין חוששין לזה משום דס"ל שעדיף להתפלל בדרך, או משום דבלאו הכי אין מכונין כ"כ ולכן עדיף תפילה בדרך בזמנה מתפילה קודם זמנה בבית כיון דבלא"ה הוא בלא כוונה, אבל גם אם נשוה להו כי הדדי מ"מ מהא דחזינן דעדיפא תפילה בדרך מתפילה אחר הזמן א"כ גם תפילה קודם זמנה עדיפא מתפילה לאחר הזמן.

אכן יש לדחות דכ"ז רק למאי דלדידן תפילה בדרך כשהיא בזמנה עדיפא, אבל תפילה קודם זמנה ולאחר זמנה אכתי לא שמענו.

כמו"כ יש להוכיח עוד דהנה בשו"ת פרי יצחק ח"א סי' ב' ומנח"י ח"ט סי' ט' וי' {וראיתי בפסקי תשובות [סי' פ"ט סק"ה הערה 89] שציין עוד לאג"מ ח"ד סי' ו' ואול"צ ח"ב פ"ז סק"ג, קריינא דאיגרתא להגריי"ק ח"א סי' קל"א, חזו"א הובא בלשכנו תדרשו הל' תפילה, ולא עיינתי בכל זה.

}כתבו דעדיף להתפלל בציבור במנין קודם הנה"ח, מאשר להתפלל אחר הנה"ח ביחידות, וכ"ז על קודם הנה"ח, אבל על תפילה שאחר זמנה כתוב בשו"ע סי' צ' ס"י דאפילו עומד עם הציבור והם מאחרים את זמן התפילה יש לו להקדים ולהתפלל בזמנה ולא להמתין להם, וגם א"צ לחוש לכבוד הציבור.

א"כ ע"כ מבואר דכ"ש שאין להעדיף תפילה אחר זמנה מתפילה שקודם הנה"ח.

היוצא מכ"ז לענין השאלה אם יש להעדיף תפילה קודם הנה"ח או לאחר זמנה [אחר ד' שעות], שודאי יש להעדיף תפילה קודם הנה"ח מלאחר זמנה, וכן כתב בשו"ת אז נדברו ח"ו סי' ל"ט, שיש להתפלל קודם הנה"ח מלהתפלל אחר זמן תפילה, וכן שמעתי בשם הגרנ"ק { ובפסקי תשובות ראיתי שציין כן גם בשם המשנ"ב סי' נ"א סק"כ, ולא מצאתי שם זכר מזה.

}.

אבל כל מה שכתבתי כאן הוא למתפלל אחר שיעור 'שהאיר מזרח', אבל המתפלל קודם לכן מעה"ש ממש אינו פשוט כלל שמותר לעשות כן.

[ולענין שיעור זמן זה עי' כה"ח סי' פ"ט סק"ד ואול"צ ח"ב פ"ז סק"ג].

!trpsttrp-gettext data-trpgettextoriginal=9740!trpenRead less!trpst/trp-gettext!trpen
אהרוןאורח חייםNosefour diesredemptionShopHandIsaacMosesPassesRabbimorningThe hour of stressתניאprayertefillin