דעת רוב הפוסקים שאשה כשרה לקבוע מזוזה, וטוב לחוש לחולקים בזה ולהחמיר עכ"פ לכתחילה. מקורות: הישועות מלכו הל' מזוזה פ"ה ה"י פסל, ומאידך השדי חמד מערכת המ"ם אות קלא) והשבט הלוי והגרנ"ק (חוט שני מזוזה עמ' עמ' קלח קלט) הכשירו בזה ...!trpsttrp-gettext data-trpgettextoriginal=9739!trpenRead more!trpst/trp-gettext!trpen

דעת רוב הפוסקים שאשה כשרה לקבוע מזוזה, וטוב לחוש לחולקים בזה ולהחמיר עכ"פ לכתחילה.

מקורות: הישועות מלכו הל' מזוזה פ"ה ה"י פסל, ומאידך השדי חמד מערכת המ"ם אות קלא) והשבט הלוי והגרנ"ק (חוט שני מזוזה עמ' עמ' קלח קלט) הכשירו בזה (ראה דברי האחרונים באליבא דהלכתא (הוצאת דרשו) יו"ד רצא סעיף ג אות כט, וסימן רפט סעיף א אות ד).

ולפי הדעות שצריכים לשמה בקביעת מזוזה (ולענין דין לשמה ראה שם רפט אות ד) יתכן להעלות צד שלפי דעה זו יצטרכו גם כשר לכתיבת מזוזה ומכיון שאשה פסולה לכתיבת מזוזה (אע"פ שמחוייבת במזוזה) תיפסל לקביעת מזוזה, מצד שני מכיון שאשה מחוייבת במזוזה כמ"ש במשנה פ"ג דברכות ובשו"ע יו"ד ס"ס רצא, יש מקום לומר שבקביעת המזוזה אזלי' לפי חיוב המזוזה ולא לפי הכתיבה, אבל יש מקום גדול לומר שכל חלק מתיקון המזוזה יש לדמות זל"ז, ולכן יש מקום להחמיר בזה עכ"פ לכתחילה.

!trpsttrp-gettext data-trpgettextoriginal=9740!trpenRead less!trpst/trp-gettext!trpen

קטן אינו יכול לקבוע מזוזה לבית שהגדול דר בו, אבל יכול לקבוע מזוזה לבית עצמו, ולכשיגדיל יקבענה מחדש. מקורות: פוסקי זמנינו פסלו מזוזה שקבעה קטן, כהגרח"ק והשבט הלוי והגרנ"ק, ודלא מי שהכשירה בשופי, ראה באחרונים המובאים באליבא דהלכתא (הוצאת דרשו) ...!trpsttrp-gettext data-trpgettextoriginal=9739!trpenRead more!trpst/trp-gettext!trpen

A small one cannot establish a mezuzah for a house that an older one lived in, but he can establish a mezuzah for his own house, and when he grows older, it will be established again.

מקורות: פוסקי זמנינו פסלו מזוזה שקבעה קטן, כהגרח"ק והשבט הלוי והגרנ"ק, ודלא מי שהכשירה בשופי, ראה באחרונים המובאים באליבא דהלכתא (הוצאת דרשו) יו"ד סי' רפט ס"א.

ולגבי בית של קטן כ' הגרח"ק בשם נחלת שבעה שכשר, וכן יתכן ללמוד מדברי הב"י בהל' מגילה בשם המרדכי בשם הראבי"ה דמי שהוא באותו דרגת חיוב יכול להוציא אפי' במידי דבעי' לשמה עי"ש, ואפשר לדון כעין זה לענייננו, וכן יש לדון מדברי הראשונים בברכות כ' עכ"פ לענין חד דרבנן בקטן מוציא אביו עי"ש.

מצד שני יש לדחות דשם הענין הוא להוציא אחרים במעשה מצוה, וא"כ ההגדרה שתהיה מעשה מצוה תקיפה למעשה שבכאן, משא"כ כאן אמנם אין חסרון מצד שאינו בר חיובא, כיון שהדר שם הוא קטן שהוא בר חיובא באתו דרגא, אבל עדיין יש חסרון בלשמה בעשייה, ומצד שני יש לומר דלא שייך לומר שיש פסול לשמה לגבי קטן בדבר שהקטן עצמו מחוייב בו, ויש לדון לפ"ז בלשמה של שאר מצוות שצריך בהן לשמה כגון כתיבת מזוזה לתפילין של קטן לשי' זו, ויש לציין שיש מהאחרונים שם שהזכירו שהחסרון בקטן הוא מצד שליחות ויש שהזכירו שהחסרון הוא מצד לשמה, ולפי ב' הצדדים יש לעיין שמא דינים אלו לא נאמרו כלפי קטן, ואינו שייך לנידון על מעשה המצוה אם הוא מעשה מצוה שיכול להוציא.

ומש"כ שכשיגדיל וכו' ראה באליבא דהלכתא הנ"ל סי' רצא ב.

!trpsttrp-gettext data-trpgettextoriginal=9740!trpenRead less!trpst/trp-gettext!trpen