הגרעין של האבוקדו הוא מוקצה, ולכן אסור לעשותו, אולם אם מטלטלו ע"י גופו להסוברים להתיר בזה (הרחבתי בתשובה אחרת ואכמ"ל), לפי הדעות שמותר לעשות זאת, (או באופן שעשה מעשה לייחדו עי' בתשובה דלהלן), יהיה מותר מצד הכנסת הגרעין למים, אם ...!trpsttrp-gettext data-trpgettextoriginal=9739!trpenRead more!trpst/trp-gettext!trpen

הגרעין של האבוקדו הוא מוקצה, ולכן אסור לעשותו, אולם אם מטלטלו ע"י גופו להסוברים להתיר בזה (הרחבתי בתשובה אחרת ואכמ"ל), לפי הדעות שמותר לעשות זאת, (או באופן שעשה מעשה לייחדו עי' בתשובה דלהלן), יהיה מותר מצד הכנסת הגרעין למים, אם היה בו מבעוד יום מכיון שאין כוונתו לשותלו.

ובדיעבד גם אם לא היה מבעוד יום בתוך המים יש מקום להקל אם לפחות המים היו מוכנים מבעוד יום ואינו מוסיף עליהם.

מקורות: לענין הכנסת הגרעין עי' או"ח שלו ה, ושם סעיף י' ושעה"צ סקמ"ח, וסי' תרנד א.

ויעוי' בשש"כ כו סק"ט בשם הגרשז"א, ולמעשה גם בדבריו נתבאר כעין הנ"ל שרק להצמיח שרשים יש בזה האיסור הברור.

!trpsttrp-gettext data-trpgettextoriginal=9740!trpenRead less!trpst/trp-gettext!trpen

אינו מועיל מכיון שלא ייחדו לעולם, דבאבנים בעי' ייחוד לעולם (או"ח שח כב) וגם להמקילים שם (מ"ב סקצ"ז) הוא דוקא בדבר שדרכו להשתמש בהן ולא בדבר כזה. ומ"מ אם מע"ש הניחו בתוך המים יתכן שנחשב כמעשה, דמעשה מועיל באבנים גם אם ...!trpsttrp-gettext data-trpgettextoriginal=9739!trpenRead more!trpst/trp-gettext!trpen

It is not useful because they will not be set apart for the world, for the devout men are set apart for the world (Och 12:22) and also for the makkils there (Mb. 12:66) it is precisely because of the way to use them and not in such a thing.

And if the stones were placed in the water, it may be considered as an act, the act is beneficial with the stones even if they are never separated, but in the matter of covering the barrel 20 Hazazoa (Och Mb 2) which is not considered the covering of the barrel Izaz to be considered as an act, and there is To divide, and in the case of Daggiga regarding laying according to the chimney, and regarding sowing on Shabbat, entering the water is certainly considered an act.

!trpsttrp-gettext data-trpgettextoriginal=9740!trpenRead less!trpst/trp-gettext!trpen

לא שמעתי מסגולה זו עד כה, ועכ"פ לגוף השאלה נראה שהדבר תלוי במחלוקת כללית על עשיית סגולות באופן שאין ידוע הרפואה שבזה, והדעה הכללית בזה להתיר וכך המנהג. מקורות: עי' שו"ע שא ז ובמ"ב שם בשם ביהגר"א, ומפשטות דבריו נראה שיותר ...!trpsttrp-gettext data-trpgettextoriginal=9739!trpenRead more!trpst/trp-gettext!trpen

לא שמעתי מסגולה זו עד כה, ועכ"פ לגוף השאלה נראה שהדבר תלוי במחלוקת כללית על עשיית סגולות באופן שאין ידוע הרפואה שבזה, והדעה הכללית בזה להתיר וכך המנהג.

מקורות: עי' שו"ע שא ז ובמ"ב שם בשם ביהגר"א, ומפשטות דבריו נראה שיותר תופס לעיקר כהשיטה המקילה בזה, וכן בשו"ע נראה שהשיטה העיקרית היא כך, ויש להוסיף על עיקר קושיית הבהגר"א, דהרי מדקאמר שבמומחה שרי לצאת מכלל שעד עכשיו נבדק גם קודם שהי' מומחה, ומ"מ קושיית הגר"א גופיה עדיפא מקושייה זו שהקשה דבשת אסור בשאינו מן המומחה הא בחול שרי.

ויש לציין שכך המנהג להתיר עשיית סגולות גם שלא נבדקו.

ועי' בהגדרות במשנ"ב שם מה נכלל בכלל האיסור לדעה זו, כגון סגולה שאין ניכר שעושה הדבר לרפואה ולתועלת.

ולגוף הסגולה יש לציין שאמנם לא ידוע לי שיש סגולה כזו בחז"ל, אך מצינו בחז"ל שיש לפעמים קשר בין הנולד למוליד בעניינים סגוליים, כמו שמצינו בשבת קכט ע"ב, וטומנין השליא כדי שיחם הולד אמר רבן שמעון בן גמליאל בנות מלכים טומנות בספלים של שמן בנות עשירים בספוגים של צמר בנות עניים במוכין, ופרש"י שהוא רפואה להתחמם הולד.

וכן מצינו בשבת עה ע"ב ברש"י המאכיל דם האדם לחתול, נעשה חלש אותו אדם, ויש לציין שהגר"מ אריק (בטל תורה שם וכן אמרי יושר ח"ב קמא) פי' דברי הגמ' שם ע"פ הרמב"ן ויקרא יח, יט באופן אחר שאין מכאן ראיה לענייננו עי"ש.

!trpsttrp-gettext data-trpgettextoriginal=9740!trpenRead less!trpst/trp-gettext!trpen