הנה יש כאן כמה נידונים וכדלהלן: הנידון הראשון האם כדור שעשוי בזמנינו הוא מוקצה הוא לא, ובזה הארכתי בתשובה הקודמת (מק"ט 6425). והנידון השני הוא האם ראוי לאנשים גדולים לשחק בשבת בכדור. ובפוסקים [ערוך השלחן סי' ש ס"ע] הביאו דברי ...!trpsttrp-gettext data-trpgettextoriginal=9739!trpenRead more!trpst/trp-gettext!trpen

Here are some discussed here and as follows:
The first issue is whether a ball made in our time is allocated, it is not, and I extended this in the previous answer (MKT 6425).

And the second issue is whether it is proper for big people to play ball on Saturday.
And in the judges [Aruch HaShalchan C.S.S.A.] the words of the Yerushalmi [Ta'anit P.D. 55] and the Midrash lamented [B.D.] that one goat was destroyed because they used to play ball with it on Shabbat, and he also wrote in Shu'at Shlomat Chaim [C. Rafah ] that it is not appropriate to do this excessively.

And the third issue is whether or not a paved area is prohibited at all, and in this the question is divided into two issues, what is the rule of playing on a paved area inside the house and what is the rule of playing on a paved area outside the house.

ובמשנ"ב סי' שח ס"ק קנח חילק בזה בין שלא ע"ג קרקע שבתוך הבית לשמחוץ לבית דברה"ר יש לחשוש שיצא מחוץ לד"א ויבוא להעבירו, ולכן התיר רק בתוך הבית ורק שלא ע"ג קרקע, דאילו ע"ג קרקע יש לחשוש שיבוא ליישר את הקרקע ויעבור על איסור חורש או בונה [תלוי היכן יישור הקרקע מתבצע, ובנידון דידן שנאמר בעיקר כלפי בית, שם החיוב בשבת על יישור קרקע הוא מדין בונה].

(ולגבי שטח מרוצף בתוך הבית אם נחשב ע"ג קרקע או לא, הנה המשנ"ב שם חילק בין ע"ג קרקע לבין שלא ע"ג קרקע, דע"ג קרקע יש בו משום אשויי גומות ושלא ע"ג קרקע אין בו משום אשוויי גומות, ולא נזכר שם להדיא דין מרוצף אם נחשב ע"ג קרקע או שלא ע"ג קרקע, אבל פוסקי זמנינו נחתו לנידון זה, ואמנם אינו מוסכם, אבל כ"ה פשטות דעת רוב פוסקי זמנינו שבתוך הבית אם הוא מרוצף אין גזירת אשויי גומות ולא חשיב כע"ג קרקע, ויעוי' שמירת שבת כהלכתה פרק טז ובמה שהביאו בביאורים ומוספים על המשנ"ב שם בשם הגריש"א והשבט הלוי).

And the fourth condemned is playing the ball in a way that may cause desecration of Shabbat, such as having partners in the game or spectators who arrive on Shabbat outside the boundaries or with a vehicle, or photographing the game and the road in such a way that it is public and leads to desecration of Shabbat.
And this is a very serious thing, (and there is a letter from one of Israel's great men against playing football on Shabbat, brought in the observance of Shabbat according to the law, chapter 16, section 9 in the note).

And even going to see Shabbat blasphemies for pleasure is forbidden [Halacha Commentary C. Sha Sabb].

And the fifth issue is whether playing at all is proper and correct and permissible for adults [from a leadership point of view] and I. 17 18 EB and O'H C. Shach St. 7 and the Shem of the Bible Shem Sknat and the Shem of the Bible C. Takih Sat, And the things are explained in their place in their sources.

!trpsttrp-gettext data-trpgettextoriginal=9740!trpenRead less!trpst/trp-gettext!trpen

is not assigned. Sources: In the body under discussion, whether adding nylon on a cart in such a way that the entire roof of the cart opens on Shabbat, is it permitted on Shabbat or not? "T Beer Moshe 16...!trpsttrp-gettext data-trpgettextoriginal=9739!trpenRead more!trpst/trp-gettext!trpen

is not assigned.

Sources: In the body under discussion, whether adding nylon on a cart in such a way that the entire roof of the cart opens on Shabbat, is it permitted on Shabbat or not? "T Beer Moshe 26 C. 16, the Garnak was brought on Arhot Shabbat 19, note Md), but some of the judges made it worse (Shebet HaLevi 13 C. Ned, so we will discuss HA C. Et Ot Kello) , and their claim that since there was no sabbath tefa roof that was made in the permit, in any case in such a way it is possible that it would be forbidden to add to such a temporary tent according to the Haza'a (and A. S.S.C. Ibid. on this claim).
And I. in the last mishna on the Mishnab C. Stu SK67 who went on to bring the sources regarding the opinions of the arbiters of our time regarding the matter of the wagon roof, and I. I. at the beginning of his words on the Mishnab there is what he brought in the whole discussion about closing the wagon roof itself on Shabbat when it was not open Tap from a day ago what is the ruling on the fact that it is not agreed upon at all to allow it and the judges extended it because of what it brought about.

And from the NID regarding the question of whether this roof is assigned or not, Psheita is not assigned, since it is not special only for making a tent in the prohibited manner, since it is permissible to spread this nylon cover if the roof of the wagon was spread on the evening of Shabbat at least a tap, and something whose work A permit is also not considered a tool whose purpose is to prohibit (as in the Mishnav in the name of the Maga).

!trpsttrp-gettext data-trpgettextoriginal=9740!trpenRead less!trpst/trp-gettext!trpen

If the light is related to religion and means a mitzvah and is not an apostate or a rebel to anger, it is obligatory to light it. Sources: Ya'oi in the 12th century, C. Rasag SKKA, who brought an opinion that the foreigner can take Israel out by lighting a fire for him, and made it difficult on behalf of the latter since there is no...!trpsttrp-gettext data-trpgettextoriginal=9739!trpenRead more!trpst/trp-gettext!trpen

If the light is related to religion and means a mitzvah and is not an apostate or a rebel to anger, it is obligatory to light it.

Sources: Yeavi' in the 20th century, C. Rasg Skaka, who brought an opinion that the foreigner can take out Israel by lighting a fire for him, and made it difficult on behalf of the latter since there is no mission to a gentile, and it is explained to me that this problem is not wrong in the fact that the foreigner is lit, and therefore Israel is not a Torah observant And a mitzvah, since it is not exceeded by the laws of mission, can be used as a messenger to light the Shabbat candles (and 20s if there is an obligation on him), and 20s for the practices there that can Efi bless the lighting of a candle by a Gentile who fulfills a complete mitzvah in this.

And we will see further from the fact that the main obligation to light the candle is because of peace in the home, so for this matter the obligation is the same for a person who does not observe the Torah and mitzvot as for a person who observes the Torah and mitzvot.

Although I have seen those who have commented that there is another problem in getting out of the obligation to light a candle by someone who does not observe the Torah and mitzvot if she does not mean a mitzvah at all but something completely different, (and it is true that those who believe that by a Gentile they go out in a peshita also go out in this), and apparently this discussion also belongs For those who believe that the Darbanan mitzvos do not require an intention (and I extended this in another answer), a model for their KIL method (and there is a dispute about this in the B.I. To doubt that it is considered that he intends not to go out of duty, and in any case it is necessary to discuss whether it is appropriate to exclude others according to such a party and whether it is at all appropriate to appoint a mission in such a way, and I. C. Reto Sabv that there is no interest in an Amen after Epicurus because his intention is not for heaven, 2 and in the Bible there that if he heard the whole blessing, he answers Amen, but the matter of going out of my duty is a bit more problematic, and each one needs to check what he believes, and the AGM, O.H.B.C. That the mother has an affinity for religion and wants to be good, but does not understand and thinks that what she does is enough (and also feels satisfaction and a good feeling in what she does, because without that there is another problem. Those who believe that the mitzvah of Darbanan AA to leave without intention has a problem with leaving someone who does something that is not for the mitzvah At all), it turns out that there is no need to fear more than that, and everything depends on the matter.

And with regard to Kiddush, it is a bit more problematic to issue Yadah Kiddush on the wine and even on the portion from a person who does not observe the Torah and mitzvot.

!trpsttrp-gettext data-trpgettextoriginal=9740!trpenRead less!trpst/trp-gettext!trpen

למנהג בני אשכנז אינו מוקצה (רמ"א או"ח סי' שח סמ"ה), ולמנהג בני ספרד הדבר אינו ברור כלל. וגם להנוהגים היתר בזה אבל אין ראוי לגדולים לשחק בו כמו שאכתוב בתשובה הסמוכה. מקורות: השו"ע [שכמותו נוהגים בני ספרד] שם פסק שהוא ...!trpsttrp-gettext data-trpgettextoriginal=9739!trpenRead more!trpst/trp-gettext!trpen

For the custom of the Ashkenazi people it is not allocated (Rama Och 3. Shah Sama), and for the custom of the Sephardic people this is not clear at all.
And also for those who overdo it, but it is not appropriate for adults to play with it as I will write in the adjacent answer.

Sources: The Shu'a [which the people of Spain follow] there ruled that it is assigned, and according to the simplicity of the words of the Mishnav, the name of the Sek Kanz is also in today's balls, since the Mishnav wrote there that what is appropriate to play in does not give him a tool to expropriate from it Allocated, although in the name of the tribe of Levi [Havat 3. 18] and the Gershza [in Yitzchak read on the Mishnav there] and the Gersha [Sabbaths of Yitzchak mokset 55 letter 1] it was brought that our balls are not allocated.
Although in Or Lezion [Heb 56 Tshuva 8] he made it worse.
And I. in a second thread [Hg Pasha SKA] who wrote several sides to this, and also according to him in his conclusion it is not clear the permission for today's bullets for the people of Sephard, Ish.

It was found that since what is being discussed here is the people of Sephardi who follow the instructions of the Rabbis of Sephardi and they have made it worse and since the Mishnav, silencing his words means making it worse, so it is a bit pressing to allow the Shofis for the Sephardim today, but surely the Mekil has something to rely on, in particular that it is a Durbanan who due Scribes have to go after the mikyl, and in particular the Rama'a Efi' bullets that in their time should be permitted and this, and the opinion of the Rama and his assistant should also be attached to the people of Sephard where the opinion of the author is not clear, and in particular a simple sabra would seem to make it easier since it has a tool theory and there is It has a known and defined use.

!trpsttrp-gettext data-trpgettextoriginal=9740!trpenRead less!trpst/trp-gettext!trpen

אין לטלטל פנס בידו לצורך גופו ומקומו, אלא רק באופנים המותרים בטלטול (ניעור, ורגל) בכל אופן לפי התנאים והשיטות המתירות טלטול מוקצה באופן כזה. מקורות: לכאורה היה מותר, כיון שהוא צורך גופו ומקומו, ועל אף שמבואר בסי' רעז הזכירו ...!trpsttrp-gettext data-trpgettextoriginal=9739!trpenRead more!trpst/trp-gettext!trpen

אין לטלטל פנס בידו לצורך גופו ומקומו, אלא רק באופנים המותרים בטלטול (ניעור, ורגל) בכל אופן לפי התנאים והשיטות המתירות טלטול מוקצה באופן כזה.

Sources:
לכאורה היה מותר, כיון שהוא צורך גופו ומקומו, ועל אף שמבואר בסי' רעז הזכירו לגבי נר שאם יש שם שמן א"א שלא לקרב או לרחק, שלא יטלטל את הנר אפי' ע"י ניעור, אבל שם יש חשש של גרם כיבוי ודוקא באופן של ניעור כמבואר במשנ"ב שם סקי"ז.

אולם באמת מצינו בנר שגם בלא חשש כיבוי כלל יש איסור לטלטל נר אפי' לצורך גופו ומקומו, עי' ריש סי' רעט ס"א וס"ב.

ויש כמה טעמים לענין איסור טלטול נר, החזו"א או"ח מא סקט"ז כ' משום שאין דרכה להיטלטל, והמנחת שלמה ח"א סי' יד והאג"מ או"ח ח"ג סי' נ כ' משום שאינה כלי, ועי' ארחות שבת ח"ג בירורי הלכה סי' ב' אות כא וח"ב פי"ט הערה רמא.

ודנו פוסקי זמנינו בהגדרה של מכשירי חשמל בזמנינו מה הגדרתם ואם הגדרתם כמו נר הדולק או לא, וכן דנו לענין פנס, ועי' באג"מ או"ח ח"ה סי' כב אות לו שכ' לחדש שדין פנס כדין נר משום שהוא דומה לנר, ובחוט שני [ח"ג פמ"ב סק"א אות ג] החמיר יותר ודעתו שכל מכשירי חשמל דינם כשלהבת, וכן חשש לסברא כעי"ז בשבט הלוי ח"ח סי' קסז שבעודו דולק לא יטלטלנו אפי' לצורך גופו ומקומו אלא רק ברגלו, אבל במנחת שלמה שם נקט שאין לחלק בין פנס לבין שאר מכשירי חשמל, אולם למעשה נקט שאין לטלטל פנס משום עובדין דחול (מאורי אש פ"ב עמ' 78 ד"ה אמנם זאת, ובמהדו"ח פ"ב ענף ג' עמ' קיד).

!trpsttrp-gettext data-trpgettextoriginal=9740!trpenRead less!trpst/trp-gettext!trpen

הסכמת רוב הפוסקים שמותר. מקורות: יעוי' בשו"ע סי' שב ס"ז שהקיל בלכלוך הדבוק בבגדו, ואמנם כ' שם הפוסקים טעמים בזה, אולם בחזו"א סי' מז סקט"ו כ' שלכלוך שבטל להיתר אינו מוקצה, ושכן מבואר בשבת קמב ע"ב ותוס' ורמב"ן ורשב"א, וכן ...!trpsttrp-gettext data-trpgettextoriginal=9739!trpenRead more!trpst/trp-gettext!trpen

הסכמת רוב הפוסקים שמותר.

מקורות: יעוי' בשו"ע סי' שב ס"ז שהקיל בלכלוך הדבוק בבגדו, ואמנם כ' שם הפוסקים טעמים בזה, אולם בחזו"א סי' מז סקט"ו כ' שלכלוך שבטל להיתר אינו מוקצה, ושכן מבואר בשבת קמב ע"ב ותוס' ורמב"ן ורשב"א, וכן הורה הגרשז"א שזה טעם ההיתר בהדחת כלים בשבת המבואר במשנה להתיר משום שהפסולת בטלה לכלי, וכעי"ז מבואר הטעם על כיבוד הבית בחזו"א שם סקכ"א, וכן לגבי חוטים ונוצות על הבגד התיר בשביתת השבת בורר בב"ר סקכ"ד מטעם זה וכן התיר במנח"י ח"ה סי' לח דלא כהגר"ז סי' שב ס"ג, ובארחות שבת ח"ב עמ' צז ואילך (שעיקרי הדברים כאן מיוסדין על הכתוב שם) הקשה ע"ז כמה קושיות, ומה שהקשה מהרא"ש לענין ההיתר על פרעוש על בשרו משום שמצער אותו פשיטא דלק"מ דגם החזו"א והאחרונים לא מיירו בבריה בפני עצמה שהיא בעל חיים דבע"ח חשיבא ולא בטלה כדאמרי' בכמה דוכתי לענין תערובת, וגם לא שייך ביטול כלל דמאיזה טעם נחשיבה כבטל לבגד, אם משום שעומדת שם לפי שעה הרי בכל שעה מהלך וזז משם ולמה ייבטל, ומה שהקשה שם מהרמב"ן שכ' טעמים אחרים בהיתר כיבוד הבית, הן נכון שהחזו"א כ' טעם ההיתר מחמת שהמוקצה בטל, אבל יש ליישב בקל שהרמב"ן מיירי באופן אחר ממה שמיירי החזו"א, דהרמב"ן בעי להתיר אפי' לא רק בלכלוכים כל דהו אלא אפי' בדברים גדולים שאינם מתבטלים או בכמות לכלוך שלא שייך לומר בזה ביטול, ובאופן שאינו בהגדרה הפשוטה של גרף של רעי.
(ולגוף הקו' למה תירצו הראשונים תירוצים אחרים במקום לומר שהלכלוך בטל לבגד, לפעמים אמרי' דחד מתרי תלת טעמי נקט, וכן אי' בירושלמי עשירין היו בטעמים).

ומה שהביא שם מהמשנ"ב יתכן שאה"נ שהמשנ"ב חולק על החזו"א בזה, ואולי יתרץ הגמ' דחשיבות של יין הוא דין מיוחד שהאבן בטל אליו ולא כל דבר מוקצה מחמת גופו בטל להיתר, או דיש לומר שבאופנים המובאים במשנ"ב שם יש ממשות משמעותית לגבי עשבים (אם כי בגמ' שבת שם משמע שגם דבר שהוא גדול קצת יכול להתבטל), או חשיבות לגבי שעוה שלכן אינו בטל , או שמכיון שהשעוה מעכבת הקריאה דמי לאופן המבואר בגמ' שבת שם לאסור עי"ש ודוק, ויל"ע.

ולמעשה מאחר שהרבה אחרונים מקילין והוא דרבנן וכך פשטות הסוגי' בשבת שם וכך משמע שהורו פוסקי זמנינו, א"כ הסומך להקל לא הפסיד, אע"פ שלכאורה דעת המשנ"ב והגר"ז ושלחן עצי שיטים להחמיר בזה, ומ"מ אין פשוט להקל אלא בדברים שברור שהם בטלים.

!trpsttrp-gettext data-trpgettextoriginal=9740!trpenRead less!trpst/trp-gettext!trpen

העצה היא שיתן שמן מחוץ למקום המכה איפה שהעור שלו בריא, והשמן יוכל לרדת משם לאזור המכה (או"ח סי' שכח סכ"ב), וזה מותר גם במקומותינו שאין רגילות לסוך שמן (משנ"ב שם ס"ק עז). עצה נוספת אם הידיים אינם כבר יבשות ...!trpsttrp-gettext data-trpgettextoriginal=9739!trpenRead more!trpst/trp-gettext!trpen

העצה היא שיתן שמן מחוץ למקום המכה איפה שהעור שלו בריא, והשמן יוכל לרדת משם לאזור המכה (או"ח סי' שכח סכ"ב), וזה מותר גם במקומותינו שאין רגילות לסוך שמן (משנ"ב שם ס"ק עז).

עצה נוספת אם הידיים אינם כבר יבשות ופצועות אלא רק חושש שיתייבשו ויפצעו, באופן כזה שכרגע הם עדיין בריאים אין איסור לסוך אותם שמן (חוט שני פפ"ט ס"ק לו).

ועי' עוד בתשובה מק"ט 4371 האם מותר לסוך בשבת שמן על הידים בזמנינו וכו'.

!trpsttrp-gettext data-trpgettextoriginal=9740!trpenRead less!trpst/trp-gettext!trpen

לא אבוא לפסוק הלכה בנושא נדוש זה, רק אבוא בקצרה לשאלה שביקש השואל להתמקד בה האם שייך שיהיה בזה בעיה, והתשובה שגם באופן כזה יש כמה חששות אפשריים ונזכיר חלק מהם. א' קרפף יותר מבית סאתים שלא הוקף לדירה אם ...!trpsttrp-gettext data-trpgettextoriginal=9739!trpenRead more!trpst/trp-gettext!trpen

לא אבוא לפסוק הלכה בנושא נדוש זה, רק אבוא בקצרה לשאלה שביקש השואל להתמקד בה האם שייך שיהיה בזה בעיה, והתשובה שגם באופן כזה יש כמה חששות אפשריים ונזכיר חלק מהם.

א' קרפף יותר מבית סאתים שלא הוקף לדירה אם המחיצות לא נעשו כתנאי הוקף לדירה ובפרט אם יש חללי בניה וכדומה או כל חלל שמערער את כשרות המחיצות ליותר מבית סאתים, ובכל אופן שנחשב קרפף שלא הוקף לדירה אסור לטלטל בו יותר מבית סאתים כדאי' בסי' שעב ס"ב.

ב' מה שאינו רואה את כל המחיצות לפניו יש מפוסקי זמנינו והחזו"א שחששו בזה שאין בכה"ג חזקת כשרות על המחיצות.

ג' אם עשו הקיף מחיצות לכל המקום בלא שיור כדין, ועי' סי' שצז משנ"ב סק"ז שכ' שם שהגזירה אטו רה"ר ומשמע שא"א להקל גם בטלטול ברחוב בפני עצמו, ומיירי גם במוקפת מחיצות, ע"ש בשו"ע ס"א וע"ש עוד ס"ה, וכל הנידון שם אפי' באופן שהעיר מוקפת לגמרי ויש לה דלתות כדין כמבואר שם בשעה"צ סק"ה, ולא משמע דמיירי רק באופן שההקיף חשיב לא הוקף לדירה.

ד' אם יש דרך הרבים עוברת באופן מפולש בלי דלתות כדיני דלתות כמ"ש בסי' שסד ס"ב ומה שנוהגין העולם להקל בצוה"פ מחמת שמצרפין הדעות שאין לנו רה"ר כ' המשנ"ב שם סק"ח שבעל נפש לא יסמוך על זה.

!trpsttrp-gettext data-trpgettextoriginal=9740!trpenRead less!trpst/trp-gettext!trpen

הנה דין יתובי דעתא נאמר ביולדת ויש שסברו שלא נאמר בדברים אחרים, ואמנם בביאור הלכה [סי' קכח ד"ה לכבות] משמע שנקט שהוא דין גם בדברים אחרים וכן נקט להדיא בחוט שני וכך מסתבר שאדרבה יולדת קילא משאר חולים כמ"ש המגיד ...!trpsttrp-gettext data-trpgettextoriginal=9739!trpenRead more!trpst/trp-gettext!trpen

הנה דין יתובי דעתא נאמר ביולדת ויש שסברו שלא נאמר בדברים אחרים, ואמנם בביאור הלכה [סי' קכח ד"ה לכבות] משמע שנקט שהוא דין גם בדברים אחרים וכן נקט להדיא בחוט שני וכך מסתבר שאדרבה יולדת קילא משאר חולים כמ"ש המגיד משנה.

והנה אין לך אלא מה שאמרו חכמים ביתובי דעתא שכל כולו חידוש גדול מאוד (ויעוי' במגיד משנה לענין יולדת), ועיקר מה שדברו הם דברים המוסכמים אצל בני אדם שהם יתובי דעתא כגון הדלקת נר, ויש צד בבה"ל [שם ד"ה בשביל] שגם שינה לחולה נחשב כטבע קבוע שמועיל לחולה להתרפאות, אבל דברים שבני אדם אינם צורכים אותם לא מצינו בזה שכל אחד יקבע לעצמו שהוא יתובי דעתא בשבילו בלי חוות דעת רופא מומחה (עי"ש בהמשך דברי הבה"ל), וע"ע ערוך השלחן סי' שו ס"כ ושו"ת מנח"י ח"ד סי' ח ואג"מ ח"א סי' קלב ותשוה"נ ח"ב סי' קעז.

וגם יתובי דעתא הוא שלא תהיינה דאגות ופחדים לחולה שהוא בסכנה במצב חולי כמ"ש התוס' והובא בביה"ל סי' של ד"ה נר, ומה שהותר להדליק הנר בחולה סומא הוא ג"כ מחמת היתובי דעתא של החולי, משום שחולי הוא מצב רגיש שעלול להיכנס לכלל סכנה כשאין יתובי דעתא, אבל יתובי דעתא למטפל לא מצינו להדיא שנאמר (באופן שאין החולה מוטרד מכך), אף אם אומר שיש לו חוסר ריכוז או חוסר שקט שאפשר לשפרו על ידי שימוש בסיגריה אלא על פחד וטירדה אמיתית שגורם לחולה סכנה ועי בביה"ל [סי רעח ס"א ד"ה לכבות] לענין לשפר אור הנר בשבת שאסור גם לצורך יולדת.

וז"ל התוס' [שבת קכח ע"ב ד"ה קמ"ל], אף על גב דבפרק בתרא דיומא (דף פג.
) אמר חולה אין מאכילין אותו ביוה"כ אלא ע"פ מומחה והכא שריא משום יתובי דעתא היינו שיותר יכולה היולדת להסתכן על ידי פחד שתתפחד שמא אין עושין יפה מה שהיא צריכה ממה שיסתכן החולה ברעב עכ"ל התוס', ומבואר כנ"ל שהדין של יתובי דעתא הוא דין בסכנת חולי, ולא מצד שעל ידי היתובי דעתא יש שיפור כל שהוא בסיכויי הצלת החולה.

וידוע שנחלקו פוסקי זמנינו האם הבעל יכול ליסוע עם היולדת ויש מפוסקי זמנינו שהחמירו מאוד בזה אף שללא ספק יש כאן יתובי דעתא ליולדת, וגם מי שהקיל בזה עדיין לא הקיל שיסעו כל מי שהיולדת מבקשת שיסעו איתה, מכיון שלא כל מה שהחולה מבקש נעשה היתר בשבת אלא רק דברים שיש לשער ולקבוע שהם מועילים לחולה להירפא וכנ"ל.

ויעוי' מה שכתב החזו"א בקוב"א שלא כל דבר המועיל לפקו"נ באיזה אופן מועיל בשבת, דאל"כ היה לנו להתיר לפתוח את כל החנויות בשבת שהרי שבודאי שאם יהיו חנויות פתוחות בשבת יימנעו על ידי זה מקרי מוות אפשריים, ואעפ"כ רואים שאין הדין כן שלא כל דבר שיש לו איזה סיכוי למנוע מוות נחשב כפיקוח נפש בהגדרת ההלכה שבזה, ויש עוד לשון מורחבת בזה בחזו"א במקום אחר.

ואמנם לו יצוייר שיש לפנינו אומדנא דמוכח ברופא לחולה שיש בו סכנה והרופא מבולבל מאוד ברוחו בלא יכולת לרפאותו ורק על ידי שיקח הרופא סיגריה יש אומדנא המסתברת שמצבו עשוי להתייצב ולהיטיב הוא נידון אחר וצל"ע בזה (ועי' בל' הביה"ל סי' קכח ד"ה לכבות שכתב ואפשר דאפילו לרש"י ג"כ יש להתיר ההדלקה כדי לראות איזה דבר הצריך לו וגם שדעת החולה מתיישב בזה וכו').

וכנ"ל לגבי החולה גופי' אם יש בו סכנה ממשית בלא יתובי דעתא והסיגריה תיישב דעתו ג"כ יל"ע בזה, וצ"ל שאם הרופא אומר שעל ידי הסיגריה יוכל להתרפאות (או שיש אומדנא דמוכח באופן המועיל לענין זה כמבואר בהל' יו"כ) יוכל החולה ליקח הסיגריה ואם אין המצב עד כדי כך לא יהיה היתר בזה, מכיון שלא כל הקלה לחולה שיש בו סכנה מותר אלא רק הקלה שיש עליה אומדנא של רופא או טבע קבוע שהוא דבר שמרפא את החולה, עי' ביאור הלכה סי' רעח ד"ה בשביל.

והראני השואל עוד לדברי החשוקי חמד ב"מ קה ע"ב שהביא דברי החת"ס אה"ע סי' פב שכתב לענין מקרה אחר בזה"ל, אין להאמין לרופא אלא באדם שהוחזק בחולי, אבל אדם המתחזק כבריא, ולחש לרופא ואמר לו כך וכך כאב יש לי, והרופא שופט על פי דבריו כראוי לו, לא נתיר לו לעבור על איסורי תורה על פי חלומותיו ועל פי דבריו.
ואף אם נחליט שיש להאמין לרופאים, הלא הבועל עובר איסור על כל בעילה ובעילה, ולא הותר רק להציל נפש, ואם כן מי ישער איזה בעילה היא להצלת נפשה, ואם די לה פעם אחת בחודש, והוא בא עליה פעמיים, שניהם עוברים על איסור תורה.
ואם אולי תתרפא, ויפסק החולי שלה, מי יכפנו לגרשה אז, והוא עמה כל ימיה באיסור וכו', עכ"ל, ועי"ש בחשוקי חמד שהביא עוד צדדים בנידון זה.

והביא שם הוראת הגריש"א שאין להתיר לרופא לעשן סיגריה מכיון שעליו להתחזק בעצמו ולהתרכז ואם קשה לו לעשות כן בלא סיגריה עליו להתאמץ ולעשות בלא סיגריה ועי"ש כל מה שכתב על זה שיש לדון בכל ענין לגופו.

!trpsttrp-gettext data-trpgettextoriginal=9740!trpenRead less!trpst/trp-gettext!trpen

Yeavi' in Rama C. 133 sg that a small man is faithful in Darbanan without the prohibition of Isura and Ish in the commentary of the Gra that there are halkin in this, and Iash in the issue of the Rasha Gach, and in the matter of Didan that the prohibition is apparently doubtful even for the halkim It is allowed, according to the explanation of the Gra, and according to what the DKIl is in any doubt...!trpsttrp-gettext data-trpgettextoriginal=9739!trpenRead more!trpst/trp-gettext!trpen

Yeavi' in Rama C. 133 sg that a small man is faithful in Darbanan without the prohibition of Isura and Ish in the commentary of the Gra that there are halkin in this, and Iash in the issue of the Rasha Gach, and in the matter of Didan that the prohibition is apparently doubtful even for the halkim It is permissible, according to the interpretation of the Gra, and according to what the DKIL states that in any doubt and confusion in the act of Shabbat it is to be lightened, but in the way that it seems that the Gentile did it for the sake of Israel, it is necessary to say that it is proven against the law as explained in the act of Deshmuel in the Gm, so in this way there is Let it be discussed as ithazeq isura and it is possible that a small person will not be faithful in this, a dekatan is not faithful in ithazeq isura as explained in the Rama'a there.

!trpsttrp-gettext data-trpgettextoriginal=9740!trpenRead less!trpst/trp-gettext!trpen