הגר"ש צביון הוסיף לחזק הערתו דלעיל דהחזו"א הרי הביא החילוק בין עיבוד ס"ת לכתיבת ס"ת דרק בעיבוד סגי בישראל עומד ובכתיבה לא, וכן מה דישראל מסייע (כמ"ש הרמ"א בסי' לב לגבי עיבוד) הוא רק בעיבוד מועיל מה שממשיך הגוי אח"כ, וע"ז נקט הקולא דמכונה רק היכא דמועיל התחלת ישראל וישראל עומד.
ועדיין יש מקום לדון דאמנם לגבי מצות השו"ע בסי' תס נקט לעיקר דאין מועיל ישראל עומד על גביו על אף שבתפילין הביא ב' הדעות (אם כי משמע מסתימת הדברים דספק דאורייתא לחומרא), וגם ברמ"א לא נזכר לגבי מצה שנהגו שיסייע ישראל מעט כמ"ש הוא לגבי תפילין (ובאמת יש לדון בין להמחבר ובין להרמ"א אם יש לומר דסמכו על מש"כ בהל' תפילין ובפרט המחבר שלא טרח להביא דעה שלא נפסקה להלכה מאחר דספק דאורייתא לחומרא ובפרט דהמחבר רגיל לפסוק כהרמב"ם ובגוי הרמב"ם מחמיר), מ"מ במשנ"ב שם ושם בתפילין ובמצה נקט למעשה בערך אותה ההכרעה דלכתחילה אין להקל בזה אלא רק בשעת הדחק, רק דיש עדיין מקום לדון ולטעון דמ"מ מכונה קיל מגוי ובזה א"צ להקל כ"כ כהרא"ש בגוי בפני ישראל דגם להחולקים על הרא"ש כאן בלבד יודו, אבל צריך ראיה לזה.
מק"ט התשובה הוא: 40 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/40