למה הוצרכו רש"י והפוסקים ליתן סימנים לידע זמן שבת ההפסקה בד' פרשיות

עוד תוכן קשור:

1. בארץ ישראל שהיו קוראים התורה בשלוש שנים (מגילה כט ע"ב) האם היו מקפידים על תקנת עזרא על זמן קריאת פרשיות הקללות (שם לא ע"ב) ברמב"ם משמע שכן, דהרמב"ם בפי"ג מהל' תפילה ה"א כ' דהמנהג הפשוט להשלים התורה בשנה אחת ויש מי שמשלים התורה בג' שנים ואינו המנהג הפשוט, ובהל' ב' כתב דעזרא תיקן שיהיו קוראין קללות שבספר ויקרא קודם עצרת ושבמשנה תורה קודם ר"ה ושהמנהג הפשוט שיהיו קוראין במדבר סיני קודם עצרת וכו' ע"כ. ומשמע שם בה"ב שיש תקנת […]...
2. למה תקנו ארבע פרשיות באדר סמוך לפורים ופסח ולא בסמיכות לשאר מועדים וזמנים יתכן לומר ע"ד הרמז בזה לפי מה שאמרו (תענית כט ע"א) משנכנס אדר מרבין בשמחה ופרש"י דבאדר וניסן אירעו ניסים לישראל, וידוע (עי' דרשות חת"ס לז' אדר וד' פרשיות קלד טור ג' ודרשות חת"ס מכת"י עמ' רנה) דיש להרבות בתורה מחמת זה, וכמו שמצינו (שלהי תענית) דבת"ב אסור ללמוד תורה דפיקודי ה' ישרים משמחי לב, […]...
3. רופא מנתח שלא יוכל לקרוא ק"ש עכשיו מתחילת זמנה עד סוף זמן המג"א האם עדיף לקרוא לאחר עלות השחר לפני זמן קריאתה של לכתחילה או לאחר זמן המג"א האם עדיף בזה לקרוא לפני זמנה או לסמוך על הגר"א אם נוהג (ע"פ רבותיו) לחשוש לדעת המג"א מעיקר הדין לגבי זמן ק"ש פשיטא שעדיף לקרותה לפני זמנה (אחר עלות השחר) שבזה ודאי יוצא בדיעבד לכו"ע מלקרותה לאחר זמן המג"א, שאז אינו יוצא ידי חובתו לפי דעת המג"א, אבל אם נוהג לעיקר הדין כהגר"א לענין זמן ק"ש ונוהג את שי' המג"א לחומרא בעלמא (כמו המנהג הרווח […]...
4. מדוע היו לקרח בגדים אצל הכובס בעוד לא הוצרכו במדבר לכיבוס הבגדים שאלה נאמר בתורה, שמלתך לא בלתה מעליך ורגלך לא בצקה זה ארבעים שנה )ח, ד), ענני כבוד היו שפים בכסותם, ומגהצים אותם כמין כלים מגוהצים, ואף קטניהם, כמו שהיו גדלים היה גדל לבוש עמהם, כלבוש הזה של חומט, שגדל עמו (רש"י). מקור פירש"י, במדרש רבה (דברים ז, יא) שכשהיו ישראל במדבר, בגדיהם לא היו צריכים […]...
5. באמצע השבת ראו ושמעו כמה סימנים במצברי החשמל שנראה שהם עומדים לפני פיצוץ מה ניתן לעשות בשבת יש לציין שבמקרה הנוכחי המצבר עשה רעש משונה באמצע הלילה וכמה מכשירי חשמל כבדי צריכה יחד עמו בבית נדלקו ונכבו כעין הבהוב כל הזמן ועשו רעש גדול ומשונה כולם יחד, ודבר זה גרם לפחד לנוכחים, שהמצבר עומד לפני פיצוץ, עכ"פ לאנשים שאין להם הבנה בחשמל, וכבר התכוננו לשריפה מכל המובנים (ולא היה מוטל עליהם לברר […]...
6. מה נקבע מוקצה בשבת וכן בסיס לדבר האסור, האם הוא לפי שקיעה או צאת הכוכבים או לפי שניהם ומה הדין כשקיבל שבת אם נקבע לפי זמן שקיבל שבת נמדד לפי כל בין השמשות, שרק אם הוקצה כל בין השמשות נעשה מוקצה, אחרת מספק מקילים, כך דעת רוב הפוסקים והכרעת המשנ”ב והפמ”ג, ולכתחילה לכו”ע ראוי לחשוש למחמירים שלא לייחד בסיס בחלק מבה”ש אם רוצה להשתמש בו בשבת, (וכמו שיוכח להלן מדין סוכה וכן הורה הגריש”א). מקורות: לכאורה ההגדרה בזה מאז שנאסר עליו החפץ בתורת […]...
7. אם אפשר ליתן מתנות לאביונים לאח שאינו דתי יש לחלק הנידון כאן לב' ענינים, א' מצד הדין אם שייך כאן מצות מתנות לאביונים או לא, ב' למעשה כיצד ראוי לנהוג בכה"ג. והנה בעצם הנידון אם שייכת מצות מתנות לאביונים בתינוק שנשבה בזמנינו, יש להכנס לנידון הפוסקים בדין חילוני בזמנינו, וידוע שהחזו"א יו"ד סי' ב' סקכ"ח פסק שדינם של הנולד במשפחה חילונית דינו כתינוק […]...
8. הבא ליתן על עצמו תשעה קבין במקלחת האם יכול בזמן זה להחזיק את סילון המים בידו אי אפשר.מקורות:לגוף ענין מקלחת בדרך שיחה ח”ב עמ’ תלד הובא מהגרח”ק בשם החזו”א שהחמיר שמקלחת אינו נחשב ט’ קבין מאחר וצריך שכל הט’ קבין יפלו בבת אחת, ואילו במקלחת הוא מפרד בין הרבה חורים, ומ”מ יש הרבה מפוסקי זמנינו (עי’ שבט הלוי ח”א סי’ כד ומנח”י ח”ג סי’ טו ועוד) שכן החשיבו מקלחת כט’ קבין […]...
9. המקפידים ליתן צדקה או להתענות קודם לימוד מסכת מועד קטן מה דינם לענין ברייתא דאבל רבתי הנקראת מסכת שמחות היינו הך ואין חילוק בדבר וכמבואר בדברי החת"ס סי' שמו שאף יש מקום להזהר למאן דקפיד גם בעיון בדינים אלו, ופשוט דגם מס' שמחות הוא בכלל זה, דאפי' בבירור תשובה בענין אבלות נזכר שם בחת"ס שנסתכן מחמת זה עי"ש....
10. מי שהפסיד זמן תפילה ועומד בסוף הזמן של בדיעבד ולא יספיק גם בדילוג פסוד"ז האם יש עוד מה שיכול לדלג כדי להספיק לפחות זמן תפילה של בדיעבד הנה ברכות ק"ש לפי הרבה פוסקים אינו אומר אחר סוף זמן תפילה, ואמנם המנהג הרווח כהמתירין לומר הברכות עד חצות, וכמו שביארתי במקו"א, אבל הדעה המפורסמת והידועה יותר בספרי הפוסקים היא שלא לומר הברכות, ולכן באופן כזה בודאי שיש לדלג הברכות כדי שיוכל להתפלל שחרית היום שזה ודאי מוטל עליו. ואם צריך לדלג גם ק"ש […]...