הנה לעיקר הדין לדידן א"א למנוע ממנו המצוה והרי זה מעין מ"ש המשנ"ב בסי' כה דכל דבר שבעלי הקבלה והזוהר חולקין עם הגמרא והפוסקים הלך אחר הגמרא והפוסקים (ולא שייך להחמיר כאן כהזוהר דאדרבה הקולא כאן היא להמנע מן המצוה), והחינוך כתב דשילוח הקן נוהגת בכל זמן ופשוט שכ"ה לפי דינא דגמ'.
ולא דמי לנידון תפילין בחוה"מ שבזה נקטו רבים מהראשונים דגם לפי הגמ' אין מניחין והזוהר חזי לאצטרופי ולגלות על שיטת הגמ' ועי' במשנ"ב שם דבמקום שבעלי התלמוד חלוקין דברי קבלה יכריע.
(וכ"ש שאין לטעון דלהקבלה הוא איסור לעשות שילוח הקן בספירת העומר דא"כ בזה כ"ש שייצא שאין הלכה כהקבלה, ויש להוסיף דגם אין לזה מקור בזוהר עצמו אלא ברש"ש, ועי' בתשובת יוסף לקח סי' נג שהאריך גם בדעת הרש"ש דלא נתכוון לומר כן למעשה עי"ש).
ומ"מ אם לא יעשה יש לו על מה לסמוך (ובפרט אם נוהג בקביעות כדעת המקובלים) דבלאו הכי יש לימוד זכות על מי שאינו ממהר לשילוח הקן מטעמי הלכה עי' בהרחבה בספר מנחת אשר פרשת כי תצא וממילא א"א לומר שעושה כנגד דעת ההלכה, וכ"ש שהרי משמע שעושה כן עפ"ד הרש"ש.
ובשו"ת שומע ומוסיף להגר"ש דבילצקי עמ' שט"ז כתב דלפי הדין עושים שילוח הקן בימי הספירה וע"פ קבלה אין עושים ע"כ.
ומ"מ העיקר למעשה לדידן לעשות כשמזדמן לו, וכמשנ"ת.
ועלה בדעתי דאולי עיקר כוונת הרש"ש להעדיף לעשות השילוח הקן קודם לכן או אחר כך וכגון במי שמשתדל לחזר אחר מצוה זו, אלא שהוא דחוק בלשונו וגם אינו ברור ששייך לחזר אחר זה (עי' בהרחבה במנחת אשר שם), ומ"מ מדוחק הדברים ומחומר הקושיא אולי יש לפרש כן.
וכמובן דאם רוצה ליטול הביצים או האפרוחים לכו"ע מחוייב לעשות שילוח הקן (באופן המחוייב ע"פ פרטי הדינים).
לגבי מש"כ כת"ר שיעשה תנאי איני יודע מה תנאי יועיל בזה דהרי המצוה חלה לכו"ע, ומה שייך לומר אם יש מצוה דהרי לכו"ע יש תוקף מצוה של שילוח הקן גם בזמן ספירת העומר, ואולי כוונת כת"ר שיעשה תנאי שאם הנרצה לפני ה' שיעשה אז יחול ואם הנרצה לפני ה' שלא יעשה מתכוון שלא תחול המצוה והוא כעין כונה הפכית, (ומ"מ לא עבר איסורא במה שלקח הבנים כיון ששילח את האם אע"ג שלא כיון למצוה), ולענ"ד אין כדאי לעשות תנאי לבטל ממנו שכר המצוה, ומ"מ הנלענ"ד כתבתי (וע"ע בהרחבה בספרי הליקוט בזמנינו מה שהביאו בזה).
מק"ט התשובה הוא: 126507 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/126507
התמונות האוטומטיות הוסרו זמנית.