הנה בפשוטו היה צריך לברך אחר קדיש כיון שהקדיש נתקן על קריאה"ת [עי' מג"א סי' רצב סק"ב], וצריך א"כ שלא להפסיק ביניהם.
אבל יש לטעון דמ"מ אין איסור לברך הגומל קודם הקדיש חדא דבלאו הכי מפסיקין קודם הקדיש בכמה דברים בימים שאומרים קדיש רק קודם התפילה שלאחריה כגון במנחה של שבת [עי' במג"א שם], ואע"ג דשם הוא מענין התפילה או קריאה"ת מ"מ יש לומר דכיון שנהגו לומר הגומל בקריאה"ת הוא ג"כ מענין קריאה"ת, ומאידך גיסא יש שכתבו דפסוקים אינם הפסק כיון שהם במקום הפטרה כמ"ש בליקוטי מהרי"ח משא"כ ברכה שאינה שייכת לקריאה"ת.
ועוד בגוף הענין יש להעיר דלכאורה יכול לומר קדיש על קריאה"ת עם הגומל כמו שיכול לומר הקדיש על ישתבח, אבל גם זה יש לדחות דמ"מ חיוב הקדיש הוא על קריא"ת (וציינו בזה שער אפרים שער י בפת"ש סמ"ד שכ' דלדידן להאומרים אודה וכו' הי' צריך ב' קדישים אחד אחר קריאה"ת ואחד קודם שמונ"ע ולשיטתו אין לומר המזמורים הנ"ל) משא"כ הגומל גם שיש בו רמזים לשייכו לקריאה"ת מ"מ אינו מסדר תיקון קריאה"ת, ויש גם שכ' להעיר דמה שמשיב מי שגמלך וכו' הוא הפסק כמו מי שהפסיק בין ישתבח לקדיש דהו"ל הפסק כמבואר בסי' נד.
ובאחרונים מצינו הרבה דעות בזה לכאן ולכאן [עי' אשל אברהם מבוטשאטש סי' ריט ס"ג, שבט הקהתי ח"ג סי' עא, ירך יעקב או"ח סי' מ, אוצר תשובות לשאלות המצויות ח"א סי' צד בהרחבה, תודת חיים פ"ז הערה כט בשם הגר"ש דבליצקי, משנת יוסף ח"י סי' לה, הגרח"ק הליכות חיים סי' ריב, רבבות אפרים ח"ז סי' שמו, ויברך דוד הל' תפילה ח"ב עמ' צ, בני אברהם ח"א בארוכה ובשם הגריש"א], והמעיין [בפרט בדברי הא"א ואוצר תשובות במה שהביא שם ועוד] יראה שיש משמעות במנהגים ובספרי האחרונים היותר קדומים שהיו אומרים קודם קדיש, הלכך המדקדק לומר לאחר קדיש תע"ב כיון דלהמתבאר זה הנראה יותר מדוקדק, ודעביד כמר עביד וכו'.
מק"ט התשובה הוא: 126630 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/126630
התמונות האוטומטיות הוסרו זמנית.