יעוי' בשו"ע יו"ד סי' קמב ס"י דאסור להיכנס בבית ע"ז ליהנות מן הבית, ועוד שם בריש סי' קנ איתא דמצוה להתרחק מדרך ע"ז ד' אמות.
אולם דין זה דתוך ד"א הוא רק היכא דאפשר כדמוכח מע"ז יז שהוא מקור דברי הרמ"א ששם הובא הנידון אם בית ע"ז חמור יותר או בית ג"ע, ומבואר שם שהיו צריכים להתפשר באחד מהם, ומבואר דהיכא דלא אפשר א"א למנוע מלעשות כן, וכמובא בב"ב נז גבי היכא דלא אפשר וצריך לעבור במקום שיש עיכוב בשמירת עינים.
וגם לגבי בית ע"ז יש סוגיא בפסחים על היכא דלא אפשר ולא מכוון ומסקנא דשרי.
ועי' בסי' קמב שם שכ' שם השו"ע צל בית ע"ז תוכו ונגד פתחו תוך ד"א אסור וכו', וכתב שם הש"ך דתוך ד"א אסור היינו משום שמצוה להתרחק ד"א כדלקמן סי' קנ, וכן בבהגר"א שם ציין לדברי הגמ' בע"ז יז ע"א ששם ג"כ מבואר מענין זה, ולפ"ז צ"ע הלשון אסור, ודוחק לומר דלשון אסור לאו דוקא, דהרי מבואר יחד עם זה דין לעבור בבית ע"ז, והרי לענין זה הוא איסור גמור כשנהנה, והיה מקום לומר דהיינו משום שהשו"ע שם בסי' רמב מיירי בצל הבית ע"ז, ובזה הוא איסור מד"א, וצ"ע לפי הש"ך והגר"א שסברו שהוא מדין הרחקה, ובפרט הגר"א שגם כתב שתיבת צל הוא מיותר, ושמא לעולם אסור לאו דוקא ומשום דגם בהעברה שם כיון דלא אפשר ולא מכוון שרי מעיקר הדין ואעפ"כ אסור משום בית ע"ז לכתחילה, וצ"ע דעיקר דינא דשו"ע שם לא מיירי בלא אפשר ולא קמכוין אלא בעיקר הדין, וממילא לא דמיא האי אסור להאי אסור, ואולי יש ליישב דברי הש"ך באופן אחר דמה שכתב היינו משום שמצוה להתרחק ר"ל דמאחר שיש מצוה להתרחק ד"א ממילא לגבי הנאה בצלו יש איסור כל ד"א וכל ד"א לא דמי לצל שמאחוריו שמותר לחלק מהדעות.
והנה בגוף לא אפשר ולא מכוון יש לדון אם אפשר להתיר, דלגבי אשרה אי' בשו"ע סי' רמב ס"ט דמותר לעבור במרוצה אם אין לו דרך אחרת, אבל בש"ך חלק ע"ז וסבר דרק בתנאי שהע"ז גוזלת את הדרך ואז מותר גם כשאינו רץ, ובביאור הגר"א דהנידון באינה גוזלת ואין דרך אחרת אם מותר לעבור או לא הוא תלוי במחלוקת ראשונים, דהרמב"ם סובר כהשו"ע והראב"ד סובר כהש"ך ואילו בס"י פסק השו"ע כהראב"ד.
וצ"ע אם אפשר להקל בזה אחר שלכאורה יש סתירה בשו"ע והש"ך מחמיר.
והנ נתקשיתי בהך דינא דלא אפשר ולא קמכוין ולמה יהיה אסור ונתבאר ברמ"א שם בסי' רמב ס"ט דכל הנידון בשו"ע שם הוא לעבור תחתיה אבל בצלה בכל ענין מותר, וכ' שם הט"ז סקי"ד משום דלא מכון ולכן גם ישיבה מותר מעיקר הדין ורק כדי שלא ישהה בישיבה ויכון ליהנות לכך רק העברה מותר, אבל תחתיה אסור מחמת טומאת ע"ז, ומבואר בתחתיה יש יותר איסור לפי כל דעה כדאית לה ואפי' להשו"ע הוא חמור יותר תחתיה שאז אם יש דרך אחרת אסור לעבור תחתיה משא"כ בצלה דמותר כמ"ש הרמ"א.
אולם בישיבה הוא חמור יותר שבזה אין היתר כלל, כמבואר השו"ע שם.
וברמ"א סי' קמט ס"ב הביא מחלוקת אם מותר להכנס לחצר ע"ז שלא ביום אדם, ולגבי לעבור שם נקט דמותר לכו"ע ושכך המנהג, ומידת חסידות להחמיר גם בזה אם יש דרך אחרת קצרה כמוהו, וציין לסי' קמב, ומשמע שהכריע שא"צ שהע"ז גוזלת ומ"מ משמע דלמעשה התיר רק אם יש משם דרך למקו"א, ועי' גם ברכ"י בשם הטור והפרישה שנקט כהאוסרין, ולא ביאר שם מה דעתו ביש שם דרך למקו"א.
ולכן למעשה אם הע"ז נבנה על מקום גזול שהיה רשות הרבים מותר להיכנס שם דרך העברה לצלם הספרים בלי לשבת שם ולהש"ך א"צ במרוצה ולהשו"ע יל"ע אם צריך, ואם הספרים גנובים יתכן שנחשב ג"כ כגוזלת את רבים, (ומה שהגוים קנו על ידי כיבוש מלחמה או ע"י איבוד וייאוש או זוטו של ים אפשר דלא חשיב גנוב גם אם באו הספרים מבתי ישראל קודם המלחמה, ויל"ע בכל זה), ואם הע"ז אינה גוזלת דרך הרבים הוא סתירה בשו"ע אם מותר לעבור שם כשאין דרך אחרת ובש"ך משמע שהחמיר וברמ"א מבואר שהמנהג להקל אם יש שם דרך שעוברת משם למקום אחר ונראה כעובר בדרך זו.
ויתכן דסגי שיש שם ספריה וניכר שבא להשתמש בספריה ולא לעבוד ע"ז דהו"ל כמו יריד של גוים ביום חגם דשרי שמא לא ימצא במקום אחר כמבואר בש"ך סי' קמט סק"ז, ובפוסקים נראה שהשוו דין חצר של ע"ז לעיקר ביום אידם לכל היותר עי' בש"ך שם סק"ו (ולהמקילים ברמ"א שם בס"ב הוא כעיר ממש שביום אידם הוא כעיר ביום אידם וחצר שלא ביום אידם הוא כעיר שלא ביום אידם, אבל גם להמחמירים אינו יותר מעיר ביום אידם ומה שהותר בעיר ביום אידם הותר גם בחצר ביום אידם).
ולפ"ז יהיה מותר לו לכאורה גם יותר ממה שהותר בסתם העברה בעלמא כיון שהוא מחמת דבר האבד והותר לו לקנות כל דבר מלבד אם נותן מכס לע"ז כמבואר שם בס"ג, ואז יתכן שאם אינו יכול לרוץ שלא ירוץ וכנ"ל גם אם אין לו דרך למקום אחר.
ויתכן שבמקום שבשביל להתיר מידן צריך לשבת שם יתכן שג"כ מותר דבתשובות קמאי מבואר שאפשר שאפי' איסורין מסויימים התירו לצורך כן עי"ש בנו"כ עה"ג, וממילא מה שנזכר שהותר מחמת הקירבה לע"ז (כל מה שאינו אסור מדאורייתא) יש מקום לומר דהוא בכלל ההיתר של הולכין לשוק של גוים להציל מידן.
ולכן נראה להתיר בני"ד ומ"מ כתב הד"מ סי' קמט ס"א בשם הספר חסידים (לפנינו ליתא כמ"ש המגיה בשו"ע מכון ירושלים) דכל ההולך דרך שם אין תפילתו נשמעת תוך ל' יום, ולכן כל מה שיכול להרחיק עצמו שלא לילך דרך שם ירחיק, והובא בבית לחם יהודה שם סק"א.
ויעוי' בט"ז סי' קנז סקי"א דמבואר שם (ע"פ השו"ע שם) שההיכנסות לבית ע"ז הוא איסור גמור והותר רק לצורך פקו"נ.
מק"ט התשובה הוא: 120638 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/120638
פוסטים קשורים לנושא:
מי ששומע אזעקה של פקו"נ האם מותר לו להיכנס לבית חבירו להינצל שם והאם צריך לשלם דמי שכירות
מבואה קטנה (שאין לומדים ומתפללים שם ולא התייחד לבית הכנסת) שיש בתוך בית הכנסת שפרוץ במלואו לבית הכנסת ויש לו ב' עמודים דקים אחד מכל צד שאינם זה כנגד זה האם יש לו דין קדושת בית הכנסת
האם מותר לצלם ולראות תמונות של כלאי אילן או כלאי הכרם
האם מותר לצלם דברי תורה מספר כמה עמודים בודדים לצורך אישי
האם מותר לצלם את נרות החנוכה
אוכל שנכנס לבית הכסא או לבית המרחץ האם מותר לאכלו
מת שיש לפניו שני בתים של צידוק הדין ויש ספק לאיזה בית יכנס האם מותר לכהן להיכנס לשם
בגד שאינו מכובס המביא חרקים לבית האם מותר לכבסו בתשעת הימים כדי למנוע את התפשטות החרקים
האם מותר להיכנס לים בימי ספירת העומר