שכיחא - שאלות ותשובות המצויות בהלכה הכי מאוחר שאלות

הרב עקיבא משה סילבר

האם אפשר להתפלל על משומד שימות

מעיקר הדין אין בזה איסור, מכיון שמשומד הדין נפסק שמורידין ואין מעלין, וגם להחזו"א שדין זה אינו נוהג בזמנינו אבל בתפילה מודה, וכן מצינו בר' מאיר בברכות י ע"א שהתפלל יתמו חוטאים מן הארץ, ואע"ג שנזכר שם שאמרה ליה ברוריה יתמו חטאים, כבר הוכחתי בחידושי על הגמ' שם ובחיבורי איפת צדק על המכילתא פ' בשלח מהרבה מקומות מחז"ל שנקטו יתמו חוטאים וכמו שבהרבה מקומות שנכתב במקרא חטאים הכונה לאנשים חוטאים, ולא אכפול בזה המ"מ שכתבתי שם, וכן מצינו שתקנו ברכה מיוחדת להשמדת המשומדים כמבואר במגילה יז ע"ב.

(ומוסר דינו לשמים בב"ק צב הוא רק באופן דלית בי דינא בארעא ובמשומד בד"כ ההגדרה היא שאין ב"ד בארעא שיכול לדון אותו).

אבל למעשה אי' בגמ' בברכות ה ע"א גבי ההוא מינא דהוה מצער ליה בקראי דלא ניחא וכו' דורחמיו על כל מעשיו כתיב וכתיב גם ענוש לצדיק לא טוב, ומבואר דאינו דבר טוב להשתמש בקללה כנגד המשומד, ומאידך גיסא שם מיירי בהריגה בנס בשעת כעס והוא נידון חדש עי"ש.

וכן במהרש"א נקט שם בדף י' כברוריה שעדיף להתפלל על הרשע שיחזור בתשובה, ומאידך גיסא לא נתבאר אם מיירי שם במשומדים או בבריוני בלבד.

ומאידך גיסא בשו"ע יו"ד סי' שלד מבואר שיש קללה שצריך להטיל על הרשע לפעמים במקרים שונים, וזה ענין נידוי שמתא שם מיתה כמבואר בגמ' אורו מרוז וכו' וארור בו קללה.

ולכן צריך לומר שההמלצה הכללית היא שלא להתפלל על הרשע שימות, אלא שיחזור בתשובה, ומ"מ הכל לפי הענין דאם יש רשע ומשומד שמקלקל ומזיק לירא"ש ונלחם כנגד התורה והמצוות או שעומד במרדו אפשר לקללו ולהתפלל עליו שיבוא למצב שלא יוכל להזיק יותר.

מק"ט התשובה הוא: 120166 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/120166

עד כמה התשובה הזאת היה שימושית?

לחץ על כוכב כדי לדרג אותו!

דירוג ממוצע 0 / 5. ספירת קולות: 0

אין הצבעות עד כה! היה הראשון לדרג את הפוסט הזה.

We are sorry that this post was not useful for you!

Let us improve this post!

Tell us how we can improve this post?

2 תשובות

  1. בס"ד
    ד' סיון ה'תשפ"ד
    לכבוד הרה"ג עקיבא משה סילבר שליט"א שלום וברכה וכט"ס!
    אחדשה"ט כנאה וכיאה באהבה רבה!
    ראיתי מה שכתב כת"ר בענין האם אפשר להתפלל על משומד שימות, ואע"פ שכתב כת"ר שהביא על זה הרבה מראי מקומות בספריו האחרים (ואינם תחת ידי כרגע), בכל אופן אמרתי להביא כאן מה בספר דברי תורה להאדמו"ר ממונקטש זיע"א רבי חיים אלעזר שפירא זצוק"ל וזיע"א, וזה החלי בעזר צורי וגואלי:
    בספר "דברי תורה" מהדורא תניינא אות מ"ו כתב, וז"ל:
    בש"ס ברכות (דף י' ע"א) ברוריה דביתהו דר' מאיר מי כתיב (תהלים קד, לה) יתמו חוטאים חטאים כתיב ומאמר זה שגור בפי העולם ורבים טועים כאלו הוא הלכה למשה מסיני מקובל בידינו כן בהחלט בלי חולק אמנם אם כן הוא מצינו בדוד מלכנו ברוב ספר תהלים שקילל שונאיו (להיותם רשעים) וקילל אותם ואם בתיהם ובניהם בפרטות ובפירוש בכל מיני קללות. ומה זה אהני אם דרש פסוק אחד בתהלים במסורה חטאים כתיב אם רוב פסוקי תהלים יכחישו דיעה זו וסותרים לזה כנזכר וגם מצינו כמה פעמים כן בכל המקראות באבוד רשעי"ם (רשעי"ם דייקא, היינו החוטאים עצמם) וכן כהנה בשארי מקראות, ועוד (והוא העיקר) הלא בהמשך הגמרא בזה אמרינן (באותו עמוד) א"ר יוחנן משום רשב"י וכו' דוד אביו שדר בחמשה עולמים וכו' ראה במפלתן של רשעים ואמר שירה שנאמר יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את ה' הללויה. והרי מפורש במימרא זו "ראה מפלתן של רשעים" ולא של העונות וחטאים רק של "הרשעים" (החוטאים) בעצמם, ועל כל פנים הוה ליה להזכיר להגמרא בזה דהוא בע"כ דלא כברוריה דביתהו דר"מ. אלא ודאי פשוט דלא חש לה להש"ס לדברי אשה אפילו לומר כמאן דלא כוותה וקיי"ל (יומא דף סו ע"ב) דאין חכמה לאשה אלא בפלך אפילו להצדקת כמו ברוריה. וגם על מה שאמרו בברוריה שלגלגה על מה שאמרו חכמים (בקדושין דף פ' ע"ב) נשים דעתן קלות ועל ידי זה ביחנו אותה וכו' ונתרצית וכשנודע לה חנקה עצמה ר"ל וערק ר"מ מחמת כיסופא ממעשה הזאת כדאמרינן בש"ס עבודה זרה (דף יח ע"ב) עיי"ש ברש"י, וגם המסקנא הוא יתמו רשעים וחוטאים כנ"ל אלא ודאי לית דחש לה לדברי ברוריה בזה.
    ומה שאנו רואין פעמים רבות שאין נופלים הרשעים פשוט דהוא כמו שאמרו חז"ל (אבות פ"ד מי"ד) שאין בידינו לא משלות הרשעים ואף לא מיסורי הצדיקים וגם משה רבינו שאל כבר זאת (ברכות דף ז ע"א) מדוע רשע וטוב לו ודרך רשעים צלחה הוא מטעם שתהיה הבחירה חפשית וכמאמר שלמה המלך (בקהלת ח, יא) אשר אין נעשה פתגם מעשה הרעה מהרה על כן מלא לב בני האדם לעשות רע. ובפרט ביומיא אלין ימי חבלי משיח וההסתר פנים גדול והסט"א גברו ר"ל עד יאיר פניו יתברך שמו עלינו במהרה בימינו וישלח לנו משיחו הולך תמים בקרב. אבל משפט האמת הוא קרני רשעים יגדע כנזכר למען כבודו יתברך ותרוממנה קרנות צדיק במהרה בימינו, וזהו שכתבנו לעיל במימרא דברוריה דביתהו דר"מ. הן אמת כי כתוב יתמו וכו' והגמרא כנזכר משמע דלא כוותה אבל כנראה בהענין דרך נשים (צדקניות) לה, רחמניות בשיטה כזו. והכי אשכחו בתענית (דף כג ע"ב) באשת ר' אבא חלקיה בהני בריוני דהוי בשיבבותיה דהוא בעי רחמי שימותו והיא בעית רחמי דליהדרו בתיובתא והענן בא מצדה בעת תפלתה על הגשמים משמע דזכות הוא לה יותר בזה. ועיין רש"י שם בתהלים יתמו חטאים. חוטאים. ומה השמיענו בזה. הלא זהו הפשוט שבפשוטו אלא ודאי דבא להוציא מדברי ברוריה, ושאין דרשתה ברורה. אלא הפירוש כפשוטו לאמתו יתמו חטאים, חוטאים, ע"כ פי' כזה בפירוש. וידוע דרך רש"י ז"ל בנו"כ לפרש רק בדברי חז"ל ולא כפירוש הפשוט שכתבו המפרשים הפשטנים (והטעם לזה אמרתי במק"א ואין כאן מקומו להאריך ולהציע). ובזה לא פירש כדברי הגמרא בשם ברוריה רק דייקא כפשוטו אלא ודאי להשמיענו כנזכר. ועיין ש"ס סנהדרין (דף לז ע"א) בהני בריוני דהוי בשבבותיה דר' זירא דהוה מקרב להו כי היכי דנהדרו בתיובתא והוי קפדי רבנן וכו' עיי"ש משמע גם כן דרבנן (והלכה כרבים) לא ס"ל כשיטת ברוריה והקפידו על ר' זירא והגם שהיה כונתו כי היכא דנהדרו בתיובתא.
    והנה שמעתי בשם הגאון האמיתי הר"ר העשיל זי"ע שאמר ע"ד הגמרא הנ"ל שא"ל ברוריה שפיר לר"מ דליבעי רחמי דליהדרו בתיובתא, שכיון דקיי"ל (בע"ז דף יז ע"א) כל דפריש ממינות מיית, אם כן כשישובו בתשובה (הני בריוני שהיו פוקרים ומינים בדברי חכמים) ימותו ממילא עכ"ד הגאון הנזכר והנה מה דקיי"ל (משלי יז, כו) גם ענוש לצדיק לא טוב היינו בעד הצדיק בעצמו הוא לא טוב כי מדרך הטוב להמשיך טוב ולא עונשים אמנם להעולם הוא בודאי טוב לבער הקוצים מן הכרם בית ישראל וכמ"ש (משלי יא, י) ובאבוד רשעים רנה, (ועיין ד"ת ח"ג אות לב). עכ"ל.
    א"ה ריחמ"א: בסוף ספר דברי תורה (הנ"ל מהדורא תניינא) הובא דבר השמט"ה מה שכתב הרה"ג נטע שלמה שליעסל מקרעניצא הוספה לדבריו הנ"ל בענין שיטת ברוריה אשת רבי מאיר, באות ב', וז"ל:
    עוד ראיתי למורי רבינו שליט"א בדברי תורה (מהדורא תניינא אות מ"ו) שהאריך בדברי הש"ס ברכות (דף ו') במה דקאמרה ברוריה דביתהו דר"מ מי כתיב חוטאים חטאים כתיב, והעלה בראיות נכונות מהש"ס דאינו כן לפי האמת, ואני מצאתי ראיה מפורשת לדבריו הקוה"ט במדרש שוח"ט על תהלים מזמור ק"ד עה"פ יתמו חטאים מן הארץ וז"ל ר' יהודא, ור' נחמיה. ר"י אמר יתמו יעשו תמימים ורשעים עוד אינם, אינם עוד רשעים, באותה שעה ברכי נפשי את ה'. ר' נחמיה אומר יתמו רשיעיא ורשעים עוד אינם אותה שעה ברכי נפשי את ה' וכו' עכ"ל, הרי הוא כמבואר דר"נ ס"ל יתמו חוטאים, ור"י ור"נ הלכה כר"נ כמש"כ בסה"ד. ומה"ט סתם וכתב רש"י ז"ל על תהילים באמת יתמו חוטאים נגד הש"ס דברכות הנ"ל כמובן, וגם מברכת ולמלשינים נראה ראיה כדעת ר"נ ודלא כר"י ודו"ק.
    והנה עתה הראיני החו"ב שהי"ח מ' אלימלך נ"י מאונגוואר מדברי הזוה"ק פרשת וירא (במדרש הנעלם דף ק"ה ע"א) אמר רבי מצוה לו לאדם להתפלל על הרשעים כדי שיחזרו למיטב (אולי צ"ל למוטב) וכו', וא"ר אסור לו לאדם להתפלל על הרשעים שיסתלקו מן העולם וכו' עיי"ש הרי דתליא בפלוגתא דתנאי ואמוראי, ובהגהות על הזוה"ק שנדפסו מקרוב מכתי"ק זקני מהרצ"א זי"ע מדינוב פי' על זה וז"ל: נ"ל שאין בכלל זה המינים והמוסרים והאפיקורסים כיון שדינם על פי התורה מורידין ולא מעלין כל שכן שמותר להתפלל שהשם יתברך יבער קוצים מן הכרם חמד עכל"ה ונאמנו דבריו זצ"ל. עכ"ל.
    בשורות טובות וכל טוב
    רן יוסף חיים מסעוד אביחצירא
    מח"ס מריח ניחוח
    עפולה ת"ו

    • יישר כח, והנני להביא מחידושי על הגמ' ברכות שם.
      ברכות י ע"א, אמרה ליה ברוריא וכו' מי כתיב חוטאים חטאים כתיב, והנה כבר הקשו דבמקרא חוטא בלשון רבים על דרך הרוב הוא ג"כ חטאים ולא חוטאים, כדכתיב בני אם יפתוך חטאים אל תובא (משלי א, י), וכתיב חטאים תרדף רעה ואת צדיקים וגו' (שם יג, כא), וכתיב והנה קמתם תחת אבותיכם תרבות אנשים חטאים (במדבר לב, יד), וכה"ג טובא קראי.
      ונראה דרש"י כבר הרגיש בזה וכתב חטאים כתיב קרי ביה חֲטָאִים, כלומר בחטף פתח, אבל זה ודאי שחטאים מצד עצמו בלא חטף הוא שם במקרא גם לחוטאים, רק דמכיון דאיכא למדרש ביה לשון חטא כמו עונות רק בשגגה, אם איתא דאין כוונת המקרא לעונות כנ"ל הוה ליה למקרא להדיא לומר חוטאים, ומדנקט לשון חטאים דאיכא למדרש ביה לשון חטא דרשי' לשון חטא ברבים, ומ"מ גם בזה צריך לשנות הקריאה לצורך הדרשה לחטף פתח.
      ואעפ"כ לכשנתבונן בדברי רז"ל על הפסוק יתמו חטאים מן הארץ נמצא שבאמת לא החזיקו כלל מדברי ברוריה, וראשית כל יש לציין לדברי המכילתא פ' בשלח דמבואר שם להדיא שלא אמרו כך, וכמו שביארתי שם באיפת צדק על המכילתא דרשב"י שם, וכבר בסוגיין אמרי' בסוף הדף הקודם [ט סע"ב] ראה במפלתן של רשעים ואמר שירה, ושוב פעם אחר מעשה דר"מ בדף זה אמרי' שוב להלן שדר בחמשה עולמות ואמר שירה, ראה במפלתן של רשעים ואמר שירה וכו'.
      ויש הרבה פסוקים שהתפלל דוד על מיתת הרשעים, כדכתיב גם אל יתצך לנצח יחתך ויסחך מאהל ושרשך מארץ חיים סלה (תהלים נב, ז), וכן כתיב [שם נח ד-ז] זורו רשעים מרחם וגו' אלהים הרס שינימו בפימו וגו', וכתיב יהיו בניו יתומים ואשתו אלמנה וגו' (תהלים קט, ט) וכן רבים.
      ואינו ברור בכלל שצדקו דברי ברוריה בזה שאמנם היתה אשה חכמה אבל כבר אמרי' אין חכמה לאשה אלא בפלך [יומא סז], ועי' רש"י [ע"ז יח ע"ב], ועל אף שהובאו דבריה בהקשר לר"מ כאן אך לא נתברר כאן אם נתקבלו דבריה או לא, רק שמע ר"מ דבריה והסכים עכ"פ דסברא הוא שמוטב שישובו בתשובה קודם שיענשו, וזה דבר המבואר כבר בפסוקים הרבה, כדכתיב אמר אליהם חי אני נאם ה' אלהים אם אחפוץ במות הרשע כי אם בשוב רשע מדרכו וחיה שובו שובו מדרכיכם הרעים ולמה תמותו בית ישראל (יחזקאל לג, יא), וכן מבואר בהרבה מקראות לרוב.
      וגם יש סברת ריב"ל שנזכרה לעיל בפרקין דלאו אורחא למעבד הכי ורחמיו על כל מעשיו כתיב וגם ענוש לצדיק לא טוב.

השאר תשובה

השאר תשובה

שאלות קשורות