במשנ"ב סי' תנא סקל"ו הביא דעות הסוברים שבכלי שנאסר כשעומד על האש בעי' שההגעלה ג"כ תהיה בעומד על האש, ומ"מ גם אם נאסר בחום מאתיים מעלות א"צ יותר מחום מאה מעלות ככלי העומד על האש (שו"ת צ"צ סי' נב, מנח"ש מהדו"ת סי' נא, חשוקי חמד פסחים עד ע"א בשם הגריש"א, חוט שני פסח פ"י סק"ח), ואפי' נאסר על ידי שמן רותח היקל בחוט שני שם.
במקרה הפוך כגון שנאסר בחום של ששים מעלות, כתב בספר השלחן כהלכתו [פי"ז סי"א] ע"פ האיסור והיתר [כלל נח ס"מ] שג"כ צריך הגעלה במאה מעלות.
היוצא מזה שהדין של כבולעו כך פולטו נאמר לענין צורת הגדרים של הגעלה כגון כלי ראשון ושני ועירוי כלי ראשון וליבון.
ומ"מ יש מפוסקי זמנינו שהזכירו הסברא של כבולעו כך פולטו לענין תנור לקולא להכשירו על ידי חומו ולפוטרו מהכשרה על ידי ליבון (יעוי' בביאורים ומוספים על המשנ"ב סי' תנא על המשנ"ב ס"ק יג שהביאו הרבה מ"מ בזה), ומדברי המנח"י שהובאו שם לכאורה משמע שלא סבר כהחומרא הנ"ל (לענין מה שנאסר בששים מעלות) וצל"ע בזה.
מק"ט התשובה הוא: 8221 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/8221
פוסטים קשורים לנושא:
דיני הגעלה הנוגעים לכלי חדש (מיקסר)
מה גדרי נזיר לענין איסור התעסקות בענבים או התקרבות לענבים ומה דינו לענין רפואה וסחורה ביין
מה התחדש בפרשת שמירת לוויים שנאמר אחר מעשה קורח (במדבר יח) יותר מפרשת שמירת לוויים שנאמר בריש ספר במדבר (במדבר ג)
אברך שמהדר בנרות חנוכה ואינו מהדר בהידורי מצוות דאורייתא שנאמר בהם שם איסורי לאוין וכריתות האם אפשר לומר שאינו הגון במה שמהדר בנרות חנוכה
כלי חדש שהטבילו אותו רק לאחר ההגעלה האם אפשר להשתמש בו
מילאו הרבה כלים החייבים בהגעלה בתוך כלי אחד והגעילו כולם יחד האם ההגעלה כשרה
מה הדין בגר קטן שהרג בגיותו, האם חייב מיתה או שנאמר שכעת הוא ישראל ולא חייב
מרק שבישל ירקות במים האם מברך עליהם בורא פרי האדמה גם באופנים שלא נאמרו דיני עיקר וטפל לגבי שאר מאכלים
העושה התנאי של הרעק"א שאם לא יספיק לקרוא קריאת שמע בזמנה בברכותיה הרי הוא יוצא במה שקורא עכשיו בזמנה בלא ברכותיה האם יכול לקצר בלשונו ורק לומר שהתנאי הוא כמו שכתוב בפתק שרשם בו מראש את התנאי