1. מה כוונת המלבי"ם ביחזקאל א כז לגבי אחר קיצץ בנטיעות

  2. האם אפשר לברך לעסוק בדברי תורה לפני שעוסק בהחזקת תורה וזיכוי הרבים

  3. האם יש מקור להנהגה שיש המקפידים להכניס קודם רגל ימין בכניסתם לבית

    ישר כח על התשובה הנפלאה ! האם איטר יד ימינו יכנס ברגל שמאל תחילה באופן שרגלו השמאלית היא כמו ימנית של כל אדם? רן אבוחצירא

    ישר כח על התשובה הנפלאה ! האם איטר יד ימינו יכנס ברגל שמאל תחילה באופן שרגלו השמאלית היא כמו ימנית של כל אדם? רן אבוחצירא

    !trpsttrp-gettext data-trpgettextoriginal=5163!trpenSee less!trpst/trp-gettext!trpen
  4. ישר כח ! כעת מצאתי ברבנו אפרים על התורה פר' נשא שכתב, וז"ל: נשיא לבני מנשה גמליאל בן פדהצור, אמר מנשה גמל לי אל חסד גדול שמזרע אבינו יוסף עתיד לצאת בן פדהצור בן שהיה הקב"ה עתיד על ידו לפדות ישראל, והוא משיח בן יוסף.

    ישר כח ! כעת מצאתי ברבנו אפרים על התורה פר' נשא שכתב, וז"ל: נשיא לבני מנשה גמליאל בן פדהצור, אמר מנשה גמל לי אל חסד גדול שמזרע אבינו יוסף עתיד לצאת בן פדהצור בן שהיה הקב"ה עתיד על ידו לפדות ישראל, והוא משיח בן יוסף.

    !trpsttrp-gettext data-trpgettextoriginal=5163!trpenSee less!trpst/trp-gettext!trpen
  5. למה השגחה כללית אינה סותרת את ההשגחה הפרטית

  6. חלם שיש פסול בפרשיות בתפילין של חבירו האם יודיע לחבירו

    מחי' הש"ס על הגמ' שם: ברכות נו ע"א, וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא וגו', יל"ע לפי פתרונו לרבא מהו שם ה', וי"ל דר"ל שם יד ה' דהיינו פורענות הבאה מאת ה', א"נ משום שאין חלום בלא דברים בטלים, היינו דברים שאינם מכלל פתרון החלום, לכך יתכן שחלק מן הפסוק אף על פי שאינו דברים בטלים לעניינו, אבל אינו שייך לפת!trpsttrp-gettext data-trpgettextoriginal=5162!trpenRead more!trpst/trp-gettext!trpen

    מחי' הש"ס על הגמ' שם:

    ברכות נו ע"א, וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא וגו', יל"ע לפי פתרונו לרבא מהו שם ה', וי"ל דר"ל שם יד ה' דהיינו פורענות הבאה מאת ה', א"נ משום שאין חלום בלא דברים בטלים, היינו דברים שאינם מכלל פתרון החלום, לכך יתכן שחלק מן הפסוק אף על פי שאינו דברים בטלים לעניינו, אבל אינו שייך לפתרון החלום ונאמר בחלום בכדי.

    וגבי קראי דפרשת קללות שהוקראו להם בחלום, כגון זרע וגו' וכן זיתים יהיו לך וגו', הנה גבי קרא קמא לא נזכר בגמ' אלא זרע רב תוציא השדה בלבד, ואילו קרא תניינא נזכר בגמ' זיתים יהיו לך בכל גבולך עם תוספת התיבה וגו', ויש מקום לומר דבאמת תיבת וגו' היא תוספת מהמעתיקים, ובשני המקרים הקריאו להם רק רישא דקרא ולכן אמר לו לאביי כמשמעו אבל לרבא אמר לו דהכונה לכל הפסוק דבר הלמד מעניינו, אבל אפשר לאידך גיסא דתיבת וגו' היא נכונה ואף בתרווייהו אינו נמנע שהקריאו להם כל הפסוק, ומ"מ לאביי אמר לו מחמת דאין חלום בלא דברים בטלים, דסיפא דקרא על אף שאינו דברים בטלים אך אינו שייך לפתרון החלום, ולחינם הראוהו לו בחלום, משא"כ לרבא דכולה קרא כפשטיה.

    אבל אין לומר דלאביי הראו רק רישא דקרא ולרבא הראו כוליה קרא, דמשמע בגמ' שהובאו השוואת המקרים בין אביי לרבא רק לאשמעי' דאף על גב דהיה בשוה מ"מ מחמת זוזי דבר הדיא פתר לכל אחד באופן אחר.

    ומיהו לגבי מה שפתר לשעבר צ"ב אם שייך לענין זוזי, דהיינו מה שפתר לענין ו' דפטר חמור דמוכחא מילתא מדברי רבא שהיה לשעבר, דהא מאי דהוה הוה ואינו שייך לזוזי, ומ"מ יש לדחוק דגם זה היה להבא אבל אמר לו בר הדיא הכי בלישנא דלשעבר כדי שלא יכיר בזה ויקפיד עליו, ולכן לא ידע רבא עד דנפל מיניה ספרא, ומ"מ ג"ז צע"ק דהרי רצה שיידע רבא שאם יתן לו זוזי יפתור לו כרצונו. ובעיקר ענין החילוק בין פתרון להבא לפתרון לשעבר כתבתי בזה בפני עצמו.

    ודוחק לומר דלענין לשעבר היה פותר לו לטובה ולא אומר לו מה שארע וזה היה טוב לו דהחלומות אחר הפה, דלכאורה עליו להודיעו מה פתרון החלום אם הוא לשעבר.

    וגם ממה שרבא מתחילה אמר לו אנא חזינא וכו' משמע שלא אמר להבא אלא לשעבר, דאם הוא להבא מאי אכפת לן דאנא חזינא ליה וכו' ולמה שינה בר הדיא הפתרון, ודוחק לומר דמ"מ מיירי להבא ורק ששינה הפתרון כיון שרצה שייראה לשעבר ושיש בו כח לשנות הפתרון. ויל"ע.

    !trpsttrp-gettext data-trpgettextoriginal=5163!trpenSee less!trpst/trp-gettext!trpen
  7. האם אפשר להתפלל על משומד שימות

    בס"ד ד' סיון ה'תשפ"ד לכבוד הרה"ג עקיבא משה סילבר שליט"א שלום וברכה וכט"ס! אחדשה"ט כנאה וכיאה באהבה רבה! ראיתי מה שכתב כת"ר בענין האם אפשר להתפלל על משומד שימות, ואע"פ שכתב כת"ר שהביא על זה הרבה מראי מקומות בספריו האחרים (ואינם תחת ידי כרגע), בכל אופן אמרתי להביא כאן מה בספר דברי תורה להאדמו"ר ממונקט!trpsttrp-gettext data-trpgettextoriginal=5162!trpenRead more!trpst/trp-gettext!trpen

    בס"ד
    ד' סיון ה'תשפ"ד
    לכבוד הרה"ג עקיבא משה סילבר שליט"א שלום וברכה וכט"ס!
    אחדשה"ט כנאה וכיאה באהבה רבה!
    ראיתי מה שכתב כת"ר בענין האם אפשר להתפלל על משומד שימות, ואע"פ שכתב כת"ר שהביא על זה הרבה מראי מקומות בספריו האחרים (ואינם תחת ידי כרגע), בכל אופן אמרתי להביא כאן מה בספר דברי תורה להאדמו"ר ממונקטש זיע"א רבי חיים אלעזר שפירא זצוק"ל וזיע"א, וזה החלי בעזר צורי וגואלי:
    בספר "דברי תורה" מהדורא תניינא אות מ"ו כתב, וז"ל:
    בש"ס ברכות (דף י' ע"א) ברוריה דביתהו דר' מאיר מי כתיב (תהלים קד, לה) יתמו חוטאים חטאים כתיב ומאמר זה שגור בפי העולם ורבים טועים כאלו הוא הלכה למשה מסיני מקובל בידינו כן בהחלט בלי חולק אמנם אם כן הוא מצינו בדוד מלכנו ברוב ספר תהלים שקילל שונאיו (להיותם רשעים) וקילל אותם ואם בתיהם ובניהם בפרטות ובפירוש בכל מיני קללות. ומה זה אהני אם דרש פסוק אחד בתהלים במסורה חטאים כתיב אם רוב פסוקי תהלים יכחישו דיעה זו וסותרים לזה כנזכר וגם מצינו כמה פעמים כן בכל המקראות באבוד רשעי"ם (רשעי"ם דייקא, היינו החוטאים עצמם) וכן כהנה בשארי מקראות, ועוד (והוא העיקר) הלא בהמשך הגמרא בזה אמרינן (באותו עמוד) א"ר יוחנן משום רשב"י וכו' דוד אביו שדר בחמשה עולמים וכו' ראה במפלתן של רשעים ואמר שירה שנאמר יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את ה' הללויה. והרי מפורש במימרא זו "ראה מפלתן של רשעים" ולא של העונות וחטאים רק של "הרשעים" (החוטאים) בעצמם, ועל כל פנים הוה ליה להזכיר להגמרא בזה דהוא בע"כ דלא כברוריה דביתהו דר"מ. אלא ודאי פשוט דלא חש לה להש"ס לדברי אשה אפילו לומר כמאן דלא כוותה וקיי"ל (יומא דף סו ע"ב) דאין חכמה לאשה אלא בפלך אפילו להצדקת כמו ברוריה. וגם על מה שאמרו בברוריה שלגלגה על מה שאמרו חכמים (בקדושין דף פ' ע"ב) נשים דעתן קלות ועל ידי זה ביחנו אותה וכו' ונתרצית וכשנודע לה חנקה עצמה ר"ל וערק ר"מ מחמת כיסופא ממעשה הזאת כדאמרינן בש"ס עבודה זרה (דף יח ע"ב) עיי"ש ברש"י, וגם המסקנא הוא יתמו רשעים וחוטאים כנ"ל אלא ודאי לית דחש לה לדברי ברוריה בזה.
    ומה שאנו רואין פעמים רבות שאין נופלים הרשעים פשוט דהוא כמו שאמרו חז"ל (אבות פ"ד מי"ד) שאין בידינו לא משלות הרשעים ואף לא מיסורי הצדיקים וגם משה רבינו שאל כבר זאת (ברכות דף ז ע"א) מדוע רשע וטוב לו ודרך רשעים צלחה הוא מטעם שתהיה הבחירה חפשית וכמאמר שלמה המלך (בקהלת ח, יא) אשר אין נעשה פתגם מעשה הרעה מהרה על כן מלא לב בני האדם לעשות רע. ובפרט ביומיא אלין ימי חבלי משיח וההסתר פנים גדול והסט"א גברו ר"ל עד יאיר פניו יתברך שמו עלינו במהרה בימינו וישלח לנו משיחו הולך תמים בקרב. אבל משפט האמת הוא קרני רשעים יגדע כנזכר למען כבודו יתברך ותרוממנה קרנות צדיק במהרה בימינו, וזהו שכתבנו לעיל במימרא דברוריה דביתהו דר"מ. הן אמת כי כתוב יתמו וכו' והגמרא כנזכר משמע דלא כוותה אבל כנראה בהענין דרך נשים (צדקניות) לה, רחמניות בשיטה כזו. והכי אשכחו בתענית (דף כג ע"ב) באשת ר' אבא חלקיה בהני בריוני דהוי בשיבבותיה דהוא בעי רחמי שימותו והיא בעית רחמי דליהדרו בתיובתא והענן בא מצדה בעת תפלתה על הגשמים משמע דזכות הוא לה יותר בזה. ועיין רש"י שם בתהלים יתמו חטאים. חוטאים. ומה השמיענו בזה. הלא זהו הפשוט שבפשוטו אלא ודאי דבא להוציא מדברי ברוריה, ושאין דרשתה ברורה. אלא הפירוש כפשוטו לאמתו יתמו חטאים, חוטאים, ע"כ פי' כזה בפירוש. וידוע דרך רש"י ז"ל בנו"כ לפרש רק בדברי חז"ל ולא כפירוש הפשוט שכתבו המפרשים הפשטנים (והטעם לזה אמרתי במק"א ואין כאן מקומו להאריך ולהציע). ובזה לא פירש כדברי הגמרא בשם ברוריה רק דייקא כפשוטו אלא ודאי להשמיענו כנזכר. ועיין ש"ס סנהדרין (דף לז ע"א) בהני בריוני דהוי בשבבותיה דר' זירא דהוה מקרב להו כי היכי דנהדרו בתיובתא והוי קפדי רבנן וכו' עיי"ש משמע גם כן דרבנן (והלכה כרבים) לא ס"ל כשיטת ברוריה והקפידו על ר' זירא והגם שהיה כונתו כי היכא דנהדרו בתיובתא.
    והנה שמעתי בשם הגאון האמיתי הר"ר העשיל זי"ע שאמר ע"ד הגמרא הנ"ל שא"ל ברוריה שפיר לר"מ דליבעי רחמי דליהדרו בתיובתא, שכיון דקיי"ל (בע"ז דף יז ע"א) כל דפריש ממינות מיית, אם כן כשישובו בתשובה (הני בריוני שהיו פוקרים ומינים בדברי חכמים) ימותו ממילא עכ"ד הגאון הנזכר והנה מה דקיי"ל (משלי יז, כו) גם ענוש לצדיק לא טוב היינו בעד הצדיק בעצמו הוא לא טוב כי מדרך הטוב להמשיך טוב ולא עונשים אמנם להעולם הוא בודאי טוב לבער הקוצים מן הכרם בית ישראל וכמ"ש (משלי יא, י) ובאבוד רשעים רנה, (ועיין ד"ת ח"ג אות לב). עכ"ל.
    א"ה ריחמ"א: בסוף ספר דברי תורה (הנ"ל מהדורא תניינא) הובא דבר השמט"ה מה שכתב הרה"ג נטע שלמה שליעסל מקרעניצא הוספה לדבריו הנ"ל בענין שיטת ברוריה אשת רבי מאיר, באות ב', וז"ל:
    עוד ראיתי למורי רבינו שליט"א בדברי תורה (מהדורא תניינא אות מ"ו) שהאריך בדברי הש"ס ברכות (דף ו') במה דקאמרה ברוריה דביתהו דר"מ מי כתיב חוטאים חטאים כתיב, והעלה בראיות נכונות מהש"ס דאינו כן לפי האמת, ואני מצאתי ראיה מפורשת לדבריו הקוה"ט במדרש שוח"ט על תהלים מזמור ק"ד עה"פ יתמו חטאים מן הארץ וז"ל ר' יהודא, ור' נחמיה. ר"י אמר יתמו יעשו תמימים ורשעים עוד אינם, אינם עוד רשעים, באותה שעה ברכי נפשי את ה'. ר' נחמיה אומר יתמו רשיעיא ורשעים עוד אינם אותה שעה ברכי נפשי את ה' וכו' עכ"ל, הרי הוא כמבואר דר"נ ס"ל יתמו חוטאים, ור"י ור"נ הלכה כר"נ כמש"כ בסה"ד. ומה"ט סתם וכתב רש"י ז"ל על תהילים באמת יתמו חוטאים נגד הש"ס דברכות הנ"ל כמובן, וגם מברכת ולמלשינים נראה ראיה כדעת ר"נ ודלא כר"י ודו"ק.
    והנה עתה הראיני החו"ב שהי"ח מ' אלימלך נ"י מאונגוואר מדברי הזוה"ק פרשת וירא (במדרש הנעלם דף ק"ה ע"א) אמר רבי מצוה לו לאדם להתפלל על הרשעים כדי שיחזרו למיטב (אולי צ"ל למוטב) וכו', וא"ר אסור לו לאדם להתפלל על הרשעים שיסתלקו מן העולם וכו' עיי"ש הרי דתליא בפלוגתא דתנאי ואמוראי, ובהגהות על הזוה"ק שנדפסו מקרוב מכתי"ק זקני מהרצ"א זי"ע מדינוב פי' על זה וז"ל: נ"ל שאין בכלל זה המינים והמוסרים והאפיקורסים כיון שדינם על פי התורה מורידין ולא מעלין כל שכן שמותר להתפלל שהשם יתברך יבער קוצים מן הכרם חמד עכל"ה ונאמנו דבריו זצ"ל. עכ"ל.
    בשורות טובות וכל טוב
    רן יוסף חיים מסעוד אביחצירא
    מח"ס מריח ניחוח
    עפולה ת"ו

    !trpsttrp-gettext data-trpgettextoriginal=5163!trpenSee less!trpst/trp-gettext!trpen
  8. בענין התחלפות האולמות - מכיון והמלצרים בעלי השמחה והמוזמנים הגיעו לאולם שלא בצורה מסודרת ובהסכמת בעלי האולם מלכתחילה יש לדון א"כ על מי [מוטלת] החובה לשלם אם למלצרים [על המלצרים] או לבעלי [על בעלי] השמחה או לכל אורח כי האומר לחבירו דור בחצר זו (שאינה שלו) אינו חייב והחיוב הוא על הדר

    בענין התחלפות האולמות - מכיון והמלצרים בעלי השמחה והמוזמנים הגיעו לאולם שלא בצורה מסודרת ובהסכמת בעלי האולם מלכתחילה יש לדון א"כ על מי [מוטלת] החובה לשלם אם למלצרים [על המלצרים] או לבעלי [על בעלי] השמחה או לכל אורח כי האומר לחבירו דור בחצר זו (שאינה שלו) אינו חייב והחיוב הוא על הדר

    !trpsttrp-gettext data-trpgettextoriginal=5163!trpenSee less!trpst/trp-gettext!trpen
  9. יבמה בתולה שעיברה בהזמל"א מאח אחד האם מותרת לשאר אחין