1. יש על זה גם ספר מוסמך מאד, של רב ודיין מישיבת מיר הרב יצחק סילבר שליט"א, הדן בכל הסוגיות הללו באופן מקיף מאד, עם אולי אלפי מקורות, שם הספר "אין עוד מלבדו".

    יש על זה גם ספר מוסמך מאד, של רב ודיין מישיבת מיר הרב יצחק סילבר שליט"א, הדן בכל הסוגיות הללו באופן מקיף מאד, עם אולי אלפי מקורות, שם הספר "אין עוד מלבדו".

    רואים פחות
  2. עיקר השאלה שלי לא היתה דוקא על תה כמו שהארכתם רק בעיקר האם בתרו"מ הולכים אחר הבעין או אחר הטעם

    עיקר השאלה שלי לא היתה דוקא על תה כמו שהארכתם רק בעיקר האם בתרו"מ הולכים אחר הבעין או אחר הטעם

    רואים פחות
  3. סליחה, זו תשובה פרטית.
  4. לכאו' יש להקשות שכ"ז כאשר המטרה שלה הגיע אינה חשובה אבל כאשר היא חשובה כמו שהיום מיץ ענבים נחשב משקה חשוב להרבה אנשים למה לא יברכו ודומה למה שפסקו שעל כריות אפי' שעשוים מקמח כיון שזה מספיק עילוי מברך מזונות

    לכאו' יש להקשות שכ"ז כאשר המטרה שלה הגיע אינה חשובה אבל כאשר היא חשובה כמו שהיום מיץ ענבים נחשב משקה חשוב להרבה אנשים למה לא יברכו ודומה למה שפסקו שעל כריות אפי' שעשוים מקמח כיון שזה מספיק עילוי מברך מזונות

    רואים פחות
  5. מה ששאלת לגבי יין צימוקים אשמח אם תנמק שוב את שאלתך (ועי' סי' רע"ב סקט"ז). השאלה דלכאו' גם שם לא משכר ולא ראוי גם לשכר ובכ"ז ברכתו הרי הגפן

    מה ששאלת לגבי יין צימוקים אשמח אם תנמק שוב את שאלתך (ועי' סי' רע"ב סקט"ז). השאלה דלכאו' גם שם לא משכר ולא ראוי גם לשכר ובכ"ז ברכתו הרי הגפן

    רואים פחות
  6. במ"ב סימן שח ס"ק קנח לא נזכר חילוק בין מרוף לשאינו מרוצף, רק אי' דאסור וזהו, כוונתו לכאורה לחיבור שני מ"ב, אחד זה ואידך בסי' שלז, אולי בבה"ל שם לגבי מטאטא, כדאי להכנס יותר למ"מ ולהסביר טוב יותר מהיכן ההיתר.

    במ"ב סימן שח ס"ק קנח לא נזכר חילוק בין מרוף לשאינו מרוצף, רק אי' דאסור וזהו, כוונתו לכאורה לחיבור שני מ"ב, אחד זה ואידך בסי' שלז, אולי בבה"ל שם לגבי מטאטא, כדאי להכנס יותר למ"מ ולהסביר טוב יותר מהיכן ההיתר.

    רואים פחות
  7. לכאורה יש לחלק בים צורות רגילות שנזכרות בכל הצלמים ועל פיהם נמשכים הפוסקים, לבין שתי וערב שנזכר בס' חסידים ועוד שיש בהם הרחקה גדולה יותר, גם מסתמא מצד שכל כולו ע"ז, אבל אולי בעיקר על פי הגמ' בע"ז יז ועוד הרבה מקומות שמינות משכא וצריך יותר הרחקה, כמו אי איכא דרכא אחרינא וריחוק ד"א, ואיסור ויכוח, ואיסקרא עוד

    לכאורה יש לחלק בים צורות רגילות שנזכרות בכל הצלמים ועל פיהם נמשכים הפוסקים, לבין שתי וערב שנזכר בס' חסידים ועוד שיש בהם הרחקה גדולה יותר, גם מסתמא מצד שכל כולו ע"ז, אבל אולי בעיקר על פי הגמ' בע"ז יז ועוד הרבה מקומות שמינות משכא וצריך יותר הרחקה, כמו אי איכא דרכא אחרינא וריחוק ד"א, ואיסור ויכוח, ואיסור הסתכלות נז' בקה"ר בענין זיל גלוג לאימך דלא הפכת ואיסתכלת בן דאילו הפכת ואיסתכלת בן יותר מן מה דהוינן פרחין בתרך הוית פרח בתרן, ונז' במפרשים שם שהוא על פי כל ד' חז"ל דמינות משכא מרוב הטומאה דסגי בהסתכלות לבד לרוח עועים ה"י, וכן במה שדנתפס ר"א למינות ממה שנהנה מד"ת של מין, משמע שאפילו אם היה בו אמת היה נהפך לשקר ואסור בשום סוג של שיתוף פעולה מרוב הטומאה, עד שיבא הקב"ה ויברר הניצוצות מביניהם כמו שנ' פורה דרכתי לבדי וגו', או על ידי צדקות גדול מאד כמו לכו להתפללו על וכו' שמתחילה היתה מליאה אבנים טובות ומרגליות ועכשיו מליאה פחמין, ונזכיר כאן מה שאי' בס"ח שאסור ליקח הספרים מחלון שכנגד בית ע"ז של מינים עם צורת שתי וערב באופן שמתכופף כדי לקחת, משהו כזה, יל"ע הלשון שם, וכן אי' שם הרבה ענינים כאלה, כמו מעשה בצדיק אחד שלא היה רוצה לעבור בשער העיר וכו', וכשמת ברחו הסוסים ועברו דרך פרצה שנעשה מקרוב, וכדו' כידוע, וכן הסטייפלר מאד הקפיד לא ליבור במקום שהיה שתי וערב בטעות באיזה עמוד חשמל, או להשאיר שום דבר בבית שמזכיר שתי וערב, לגודל הריחוק והטומאה, ה' יתברך ישמרנו ויצילנו, וממילא בודאי ראוי להרחיק מזה מאד, וכן למחוק בכל שערי הספרים הישנים כל מה דאפשר, ולכאורה גם של בית הכנסת מותר מכמה טעמים, אלא אם כן היה להם בעלים מסוימין שאז צריך ליטול רשות, וראוי לשכנע וליטול רשות מכל אדם, אלא אם כן יש הפסד כמו שנראה מוזר מדאי או אנשים אויבער חכמים שאינם שומעים לדברים כאלה אלא הם מסורת'דיגע וכדו', או שלא יראה כשיגעון, אלא רק כמצוה מזדמנת פה ושם כשנתקלים בכך.

    רואים פחות
  8. צ"ע עוד, אם החיטה גדלה בגידולי מים לדוגמא הניחו מצע של צמר גפן בתוך עציץ שאינו נקוב ושם הנביטו חיטה האם מותר להניח אותו בכרם תחת לגפן המודלית או שגם אסור. וראיתי בתשובה שרמז הרב לגבי לעבור בכרם עם עציץ שאינו נקוב שהוא מחלוקת, אבל שם העציץ הוא אדמה וכאן זה צמר גפן שמנביטים עליו חיטה.

    צ"ע עוד, אם החיטה גדלה בגידולי מים לדוגמא הניחו מצע של צמר גפן בתוך עציץ שאינו נקוב ושם הנביטו חיטה האם מותר להניח אותו בכרם תחת לגפן המודלית או שגם אסור. וראיתי בתשובה שרמז הרב לגבי לעבור בכרם עם עציץ שאינו נקוב שהוא מחלוקת, אבל שם העציץ הוא אדמה וכאן זה צמר גפן שמנביטים עליו חיטה.

    רואים פחות
  9. תודה רבה כבוד הרב,אז אם אין לו כח לחכות לערב התפלל מנחה ביחידות פעמיים.

    תודה רבה כבוד הרב,אז אם אין לו כח לחכות לערב התפלל מנחה ביחידות פעמיים.

    רואים פחות
  10. השיעור הוא לפי נפח, מ"ג ביצים וחומש. ולכאו' מה שייך ליתן הוראות במשקל?

    השיעור הוא לפי נפח, מ"ג ביצים וחומש. ולכאו' מה שייך ליתן הוראות במשקל?

    רואים פחות